הפרסום של דו"ח איכות הטיפול הרפואי בבתי החולים בישראל הוא צעד קטן, אבל משמעותי וחשוב לקידום מערכת הבריאות בישראל. זו הפעם הראשונה שהמשרד מפרסם בפומבי נתונים השוואתיים מלאים, המשקפים את הפערים בין בתי החולים בישראל באיכות הטיפול הרפואי בארבעה ממדים רפואיים, שמשפיעים ישירות על חיי החולים.
ממצאי הדו"ח מנפצים חלק מהתפיסות של הציבור, ובכלל זה אנשי מערכת הבריאות עצמם, על מערכת הבריאות בארץ. כך, למשל, מתברר כי ב־2014-2013 איכות הטיפול בבתי החולים בפריפריה בצפון ובדרום היתה טובה יותר מחלק ניכר מבתי החולים במרכז הארץ; וכי חלק מבתי החולים הגדולים, כמו שיבא בתל השומר, רמב"ם בחיפה או אסף הרופא בצריפין (אשר אליהם גם מגיעות התרומות הכספיות הגדולות ביותר ואצלם עובדים מרבית הרופאים הבכירים ביותר), טובים פחות בחלק מהמימדים, בהשוואה למרבית בתי החולים הקטנים מהם, כמו מאיר בכפר סבא (בית החולים המצטיין הבולט ומעורר ההערכה ביותר בישראל) וכרמל בחיפה. חשוב גם לשים לב שמאיר וכרמל הם בבעלות קופת חולים כללית, שעוד הרבה לפני משרד הבריאות היתה החלוצה בארץ בקידום איכות הטיפול הרפואי.
ואולם, הדרך של משרד הבריאות עוד ארוכה מאוד. המדדים שנקבעו ופורסמו בודקים רק תהליכים רפואיים ולא את התוצאות הרפואיות עצמן, כמו תמותה ותחלואה, שהן כמובן הממדים החשובים והמשמעותיים ביותר לציבור. נתוני התמותה והתחלואה מתפרסמים זה שנים בחלק ניכר ממדינות המערב ולכן אמר אתמול פרופ' מרדכי שני, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, כי ישראל עדיין "בתחתית העולם המערבי" בתחום זה.
ואולם כדי שמשרד הבריאות יצליח לקדם סקרים שבודקים גם נתוני תמותה ותחלואה, הנהלת המשרד צריכה לגלות אומץ ציבורי ונחישות גדולה מול בתי החולים וארגוני הרופאים, ולפי ניסיון העבר, אין למרבה הצער סיכוי שהדבר יקרה בעתיד הנראה לעין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו