חמש שנים לאחר משט הדמים של מאווי מרמרה לעזה, שהסתיים בהשתלטות ישראל על הספינה ובמותם של כמה מהנוסעים, מחדש הטרור האירופי בשירות חמאס את ה"ויה מאריס" (דרך הים) שלו. שוב הם מובילים בלשונם השקרית רק ציוד לבתי חולים; ושוב רוצים להכניע את ישראל - או בפתיחת החוף לפני ספינת הטרור או בעימות בינלאומי רותח.
הברירה העומדת בפני ישראל סבוכה. בשורה הראשונה צריך להתייצב עתה משרד החוץ, במאמץ לשכנע ממשלות באירופה לסכל את הפרובוקציה. מאחורי הקלעים חייבים להמתין המוסד ושאר היחידות המאומנות לפעול באפילה גם בשעת צהריים ולנסות את כוחם במניעת המשט בדרכי דממה.
כחלק מהמאמץ לגייס תמיכה בינלאומית, אין מניעה שישראל תגלה במשא ומתן על עתיד המשט מידה של גמישות. למשל, אם בפעם שעברה היא תבעה כי הציוד יפורק בנמל אשדוד ורק אז יישלח לעזה, אפשר אולי להציע שהבדיקה תיעשה בלב ים על ידי גורמים ישראליים, ושבפיקוח עליה ישתתפו גם נציגים ממצרים וממדינות אירופיות.
אך ישראל חייבת להיערך גם לאפשרות הגרועה, שהספינות הקטנות יצליחו להתקרב לחופי ישראל במאמץ ברור ליזום עימות אלים. ח"כ באסל גטאס הודיע בתרועה לבנימין נתניהו שיימצא על הסיפון. הוא עושה כן כדי שהסוגיה לא תסתיים בשלום ובהבנה ובהכנסת ציוד רפואי לעזה. גטאס נמנה עם הפלג הקיצוני של הרשימה המשותפת - בל"ד - אשר ממנה הגיעה למשט הקודם חנין זועבי. אין מקריות.
מוקדם להעריך כרגע כיצד לנהוג בגטאס. לא ברור מה רמת הפליליות במעשיו, ובעיקר שמדובר בלשון עתיד. אבל כבר עתה נחוץ להבהיר לו ולמרעיו כי תעודת הח"כ שבכיסו לא תהיה לו לשכפ"ץ משפטי, אם וכאשר יהיה הצורך לפעול נגדו כחוק; ואולי חשוב יותר - שאם יוחלט לעשות כן (וזה עדיין לא ברור), תפעל הפרקליטות ביעילות ותטפל בו במלוא החומרה האפשרית על פי חוק. באורח ברור, אם תהיה חלילה התנגשות, מוטב לו לגטאס שלא יחקה את חברתו לסיעה זועבי.
אך גטאס הוא רק בורג קטן במכונת הרשע. המסר הישראלי חייב להיות שהטרור לא יעבור לחוף עזה. כך או אחרת. על זה אין פשרות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו