לחברי הכנסת שלנו תפקיד מאוד מהותי בניהול חיינו. בעידן שבו רמת החשיפה האישית שלהם כלפי הציבור היא בלתי מוגבלת כמעט, הרי שהדרך שבה הם נבחרים לרשימות לכנסת היא דרך די בעייתית. ברוב המפלגות נבחרים המועמדים על ידי אדם אחד או קבוצת אנשים מצומצמת ובמיעוטן נבחרים המועמדים על ידי חברי גוף בוחר המונה עשרות אלפי אנשים והמבליט את הפנים הפחות יפות של הדמוקרטיה. בהקשר הזה לא יהיה מופרך לומר שאין שיטת בחירות אידיאלית במדינת ישראל לרשימות המועמדים לכנסת. בכל שיטה ניתן למצוא פגמים. מה שכן, ישנה שיטה שהיא פחות גרועה.
3770 חברי מרכז הליכוד נדרשו השבוע להחליט על השיטה שבה תנועתם תבחר את רשימת מועמדיה לכנסת. הם נתבקשו להצביע בדבר השאלה האם אותם חברי מרכז יחליטו בצורה בלעדית או בצירוף עוד אלפי חברי מועצות סניפים או שמי שייבחר יהיה גוף הבוחר אשר יכלול את כלל עשרות אלפי מתפקדי הליכוד?
נשמע מאוד מסובך אבל העניין מאוד חשוב משום שיש לו משמעות רבה לא רק על המשך הדימוי של מפלגת השלטון אלא גם, ואולי בעיקר, על אופן ניהולה של מדינת ישראל. אם אשתמש בדימוי הרי שיהיה זה נכון לומר שהבחירות הללו היו כמו לתת לחתול להחליט כיצד הוא ישמור על השמנת שלו. חברי המרכז ניגשו להצביע כאשר התדמית הציבורית שלהם מאוד נמוכה. אחרי ככלות הכל, חלק קטן מהם הרוויחו זאת ממש כאשר לא התנהגו ביושר אלא שחלק גדול מהם אידיאליסטים שחשוב להם להשפיע על אופייה של מדינת ישראל.
התדמית השלילית שנוצרה לאותו מרכז ליכוד טופחה על ידי סיפורי שחיתות והתנהגות וולגרית. מייצגה הבולט והמוטעה ביותר של התופעה היה עוזי כהן ז"ל, לשעבר סגן ראש עיריית רעננה שאף זכה לדמות גרוטסקית בארץ נהדרת. אלא שעוזי כהן לא ממש ייצג את המציאות. ברעננה עירו הוא נחשב לשליח ציבור לעילא ולעילא ואילו מעקב אחרי רוב המרכז מגלה לנו מציאות שונה לחלוטין: של ארץ ישראל היפה. צריך רק למצוא את האנשים הנכונים ולבוא בלי דעות קדומות.
כך למשל, אותם חברי מרכז שדימיתי לחתול ויתרו על השמנת שלהם כאשר בשנת 2006 נענו לבקשתו של מנהיג התנועה גם אז בנימין נתניהו וויתרו על כוחם ועל האינטרס האישי שלהם. הנה כי כן, גם ביום ראשון השבוע החליטו חברי המרכז שהם לא חומדים את כל השמנת לעצמם ונענו לבקשת ראש הממשלה להצביע על שיטה משולבת אשר אומרת כי עשרות אלפי מתפקדי הליכוד יבחרו את הרשימה הארצית שאליה מתמודדים ח"כים ותיקים ואנשים מוכרים בעוד את המחוזות יבחרו חברי המרכז. המשמעות היא שגם כוחות איכותיים החשובים לחברה הישראלית ופחות מוכרים יוכלו להיבחר לכנסת מבלי להוציא הון עתק על הבחירה - דבר היוצר אפליה מובנית.
הליכוד היא המפלגה היחידה הפועלת בשיטת הבחירות הפחות גרועה. יש לקוות שגם מפלגות אחרות יאמצו אותה ויאפשרו לציבור הישראלי להפחית את תחושת הניכור מהפוליטיקאים שלו.
הכותב הוא מנהל אגף ההסברה של תנועת הליכוד