היום לפני 50 שנה הוצא להורג המרגל הישראלי אלי כהן בכיכר המרכזית בדמשק. כהן, שפעל כשלוש שנים בסוריה תחת זהות בדויה של איש עסקים מוסלמי בשם כאמל אמין ת'אבת, הצליח לקשור קשרים הדוקים בצמרת הפוליטית והצבאית בסוריה והעביר לישראל מידע עצום שסייע לניצחון הגדול של מלחמת ששת הימים. כאדם מרשים בעל נוכחות ויכולות חברתיות נרחבות, כהן יצר קשרים עם בכירי מפלגת הבעת' והמטה הכללי הצבאי בדמשק, והגיע עד לרמטכ"ל ואף לארמון הנשיאות הסורי. בעקבות חקירה של המודיעין המסכל הסורי הוא נתפס בעת שידור לישראל, נשפט בפני בית דין צבאי והוצא להורג בתלייה בפני קהל רב.
מותו של אלי כהן היה סוף תקופה בהתפתחות המודיעין הישראלי, תקופה שהחלה עוד לפני הקמת המדינה והתאפיינה בשיגור מרגלים ישראלים לארצות ערב תחת זהות בדויה. מרגלים אלו, המכונים בתוך קהיליית המודיעין בשם "לוחמים", נשלחו כל אחד לתקופה ארוכה של כמה שנים במדינת אויב מסוכנת. במשך שנים אלו הם הצליחו להתבסס בחייהם הכפולים, ליצור מגוון היכרויות וקשרים בקרב ההנהגה המקומית ולאסוף מידע חיוני לביטחון ישראל. הוצאתו להורג של כהן ותפיסתם של סוכנים אחרים באותה תקופה הביאו להסתמכות גוברת והולכת בישראל על טכנולוגיה, ולא על סוכנים בשטח, לצורך איסוף מידע מודיעיני במדינות ערב. ההפתעה האסטרטגית במלחמת יום הכיפורים הביאה איתה ויכוחים, הנמשכים עד היום, בין בכירי המודיעין של אותה תקופה בנוגע לשאלה האם הופעלו או לא הופעלו "אמצעים מיוחדים" כאלו ואחרים.
כיום רוב המידע הנאסף על ידי שירותי המודיעין מקורו באמצעים טכנולוגיים, הכוללים האזנות לתקשורת, תצפיות, לוויינים, אינטרנט ומרחב הסייבר ועוד. מגוון האפשרויות של השגת מידע חשאי באמצעות טכנולוגיה הוא כמעט בלתי מוגבל, והאמצעים המשוכללים והחדשניים שבהם נעשה שימוש משאירים את ג'יימס בונד הרבה מאחור. אולם לטכנולוגיה יש מגבלה אחת - היא אמנם יכולה לסייע לנו לגלות עובדות, אך לא את מה שצפון במוחו של אדם - תוכניות, שאיפות, תחושות, רגשות - גורמים המשפיעים רבות על קבלת ההחלטות של כל אחד מאיתנו. נתונים אלו ניתן ללמוד רק מאנשים הסובבים כל אחד, משיחות גלויות שמנהלים אנשים בעלי אמון זה בזה ומהכרת האישיות של אויבינו.
לפיכך, גם לשירותי מודיעין בעלי טכנולוגיה משוכללת מאוד אסור להתנתק מאיסוף המודיעין האנושי, הקרוי בשפה מקצועית "יומינט". לעיתים נראה כי המרגל הקלאסי, הרוקם באיטיות ובסבלנות רשת של קשרים אישיים ומבלה את מיטב ימיו בבתי קפה מלאי עשן סיגריות, יצא כבר לפנסיה. ההפך הוא הנכון - המודיעין האנושי מביא תוצאות מאותה נקודה שבה הטכנולוגיה מגיעה לגבול יכולותיה. כך למד בדרך הקשה המודיעין האמריקני בעיראק, בצפון סוריה וכעת גם בתימן. רק שילוב טכנולוגיות חדשניות פורצות דרך עם אנשים המוכנים לסכן את נפשם במקומות מסוכנים יאפשר את המשך הצלחת ישראל כמעצמה מודיעינית התלויה במידע לצורך קיומה.
הכותב הוא ראש המחלקה למדע המדינה באונ' בר־אילן ועמית בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגייםטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו