חשוב לשמור על עצמאות ביהמ"ש העליון

מינויה של איילת שקד לתפקיד שרת המשפטים עורר מחלוקת בעקבות האידיאולוגיה שלה והעמדות שהביעה בעבר, בתמיכה בחוקים המשנים את סמכות בג"ץ ואת הרכב הוועדה למינוי שופטים. החשש שמובע לנוכח עמדותיה של השרה המיועדת שקד לגיטימי, אולם ההערות הנוגעות להיותה אישה ועל כך שתמונתה "יכולה לפאר לוחות שנה של מוסכים" הן מבישות. 

מרכז הכובד עבור המסתייגים מהמינוי הוא הלעומתיות ששקד משדרת, לאור ההתבטאויות וההצעות שהעלתה בעבר לצמצום השפעתו של ביהמ"ש העליון ומעמדו. בעניין זה יש להזכיר את הצעת חוק ההתגברות לפי המודל הקנדי של ביטול פסקי דין שפסלו חוקים, וכן חקיקת חוק לאום. לעומתיות זו, של מי שעומד להתמנות כממונה על המערכת השיפוטית, יוצרת קושי בעמידה בראש המערכת. באשר להצעה לשנות את הרכב ועדת הבחירה לשופטים, טוענים המסתייגים שאין לשנות את האיזונים ושאין לפגוע בשיטה שהוכיחה את עצמה. עוד נטען כי ח"כ שקד מתחה ביקורת על חוסר האיזון החברתי והאידיאולוגי בבית המשפט העליון. אם בעניין זה היא תשכיל לייסד דיאלוג עם נשיאת ביהמ"ש העליון ולהשיג גיוון מתוך דיאלוג והסכמה - ייטב לכל הצדדים ולמערכת המשפט. ככלל, עדיף לכל ללכת בדרך הדיאלוג במקום במסלול הלעומתיות והקונפליקט. 

חשוב לשמור על מעמדו העצמאי של ביהמ"ש העליון משום שהעצמאות השיפוטית היא מיסודות הדמוקרטיה, אך בשום פנים ואופן אין למנוע שיח ציבורי על תיקונים ועל איזונים הנדרשים ביחסים שבין בתי המשפט, הכנסת והממשלה. אין מקום להגדיר הצעות כאלה כהצעות אנטי־דמוקרטיות, ללא דיון לגופו של עניין על פי תוכנן. משרד המשפטים עוסק בתביעה ובהעמדה לדין פלילי, בייעוץ משפטי, בחקיקה ובייצוג המדינה. בענייני תביעה - היועץ המשפטי עצמאי והפרקליטות אוטונומית, ואין השרה יכולה להתערב בהם, כך הוא בעניין ייעוץ משפטי.

אשר לחקיקה, אף ששרת המשפטים עומדת בראש ועדת השרים לענייני חקיקה וקובעת את מדיניות החקיקה - תהליך החקיקה אינו בשליטתה הבלעדית. היא צפויה למלא בו תפקיד מרכזי, אך תהיה חייבת לתאם עמדות עם ממלא מקומה מהליכוד וזקוקה לגייס רוב בוועדת השרים לענייני חקיקה ואחר כך במליאה ובוועדת הכנסת.

גם בנושא מינוי שופטים השרה המיועדת חייבת לתאם עמדות עם נשיאת בית המשפט העליון ולגבש את בחירת השופטים בתהליך של דיאלוג מכובד. הוא הדין במינוי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, הנעשה על יסוד המלצת ועדת איתור מאז פרשת מינוי רוני בר־און. 

החשש מהמינוי הוא במקומו ומחייב את שרת המשפטים המיועדת לנהוג זהירות רבה בניהול ענייני המשפט, במגמה לשמור על עליונות המשפט. אבל מותר וראוי ואף רצוי להעלות הצעות לתיקונים ולאיזונים במערכת המשפט, בייחוד לאור הפרשיות המדאיגות שנחקרות בזמן האחרון. 

הכותב הוא מרצה בפקולטה למשפטים באונ' העברית ושר לשעברטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו