מינויו של אביגדור ליברמן לשר החוץ בממשלת נתניהו השנייה היכה בתדהמה אנשי ימין ושמאל גם יחד. דווקא ישראל, המנהלת מדיניות ימנית, ואשר המשך הבנייה מעבר לקו הירוק הוא אחד מדגליה החשובים ביותר, זקוקה לדוברים דוגמת שמעון פרס או ציפי לבני אשר ייפגשו עם מנהיגי העולם, ויסבירו להם שלא כצעקתה, שבונים השנה פחות, וכדומה, כדי לרכך את חומרת הביקורת. מינוי ליברמן היה מינוי רשמי של מי שמטיל את מימיו מן המקפצה. מינויו של תושב התנחלות בוטה ופרובוקטיבי לתפקיד הדיפלומט מספר אחת נבע כמובן מתחושת אילוץ פוליטי, אבל היה טעות קשה.
עוד באתר: כך תדעו אם תמשכו לאישה מבלי לראות אותה
מכיוון שנתניהו הבין זאת, הוא ניטרל את ליברמן מן הזירות החשובות ביותר (ארה"ב, הקשר עם הפלשתינים), ואילו אחרים פשוט לא הסכימו להיפגש איתו (למשל, המצרים והירדנים). כדי לנקום, ארז את מזוודתו, נסע לניו יורק ונאם בעצרת האו"ם נאום מתפרע, שבו לא ייצג את ישראל, ובהתמרמרותו פגע שוב במעמדה.
ליברמן הקל מאוד על כל התובעים להחרים את ישראל, ועל אלו הטוענים כי אין לנו שום כוונה רצינית להגיע להסדר עם הפלשתינים.
ליברמן הוא צירוף מסקרן למדי של אדם פיקח ואינטליגנטי, ילד חסר סבלנות לדיבורים ארכניים של מבוגרים, ציני עד אימה, עם "בטן" ימנית מאוד, ארצ'י באנקרית, הקרובה מאוד לגזענות עמוקה, אבל עם רצון עז מאוד להפתיע. ומבחינה זו הוא דומה לאריאל שרון שהודיע כי דין נצרים כדין תל אביב, ולאחר זמן קצר פנה להתנתקות. יש בו מידה גדושה של פרגמטיות, שיש בה כדי להרשים, לפעמים, את בני שיחו בעולם, אלא שהם התרגלו לכך שלדיבוריו הפרגמטיים והבלתי צפויים (למשל, נכונות לחלוקת ירושלים וכו') אין שום ביטוי של ממש כאשר הוא מגיע לעמדות מכריעות.
דרישותיו להילחם בחמאס ולקבוע עונש מוות למחבלים היו תביעות קלאסיות של ערב בחירות. הוא מזלזל בבוחריו ומשוכנע כי מותר לספר להם סיפורי מעשיות לפני הבחירות, ולהסביר אחר כך כי לא היה לו כוח פוליטי לממש את הבטחותיו. כך עשה בנושא חוקי האישות (ברית הזוגיות) בשנים שחלפו, וכך כאשר דרישתו למלחמה בחמאס אינה מלווה בשום רעיון מוגדר, והיא מסתפקת בהזדהות עם הנטייה המקובלת "להכניס להם", לחמאסניקים, שיורים על ישראלים חפים מפשע בשדרות ובתל אביב, מבלי להציע תוכנית לציבור, מבלי להתייחס ברצינות לאפשרות לכבוש מחדש את עזה או למחיר שתעלה כניסה למקומות המחבוא שלהם. הוא נשמע כמי שסומך על בני שיחו, כי לא ישאלו אותו אף פעם שאלות "מיותרות".
כך גם כאשר הוא מדבר על נושא עונש המוות, שיש לו תמיכה עצומה בישראל, אך אין הוא מתקבל בגלל צירוף ידוע של התנגדות מנומקת ומשכנעת מאוד של כל ראשי מערכות הביטחון לדורותיהם (מהערכה שזה יביא להריגת שבויים ישראלים שייתפסו, חלילה, בעתיד, ולא יאפשר אפילו את משך הזמן הנדרש לנסות לשחרר את השבויים או את החטופים בעצמנו), ושל שיקולים בינלאומיים (אחד התנאים החשובים ביותר להצטרפות לאיחוד האירופי הוא ביטול עונש המוות. אחת הסיבות לכך שטורקיה לא יכולה להפוך מועמדת להצטרפות לאיחוד האירופי, היא זו שיש בה עונש מוות, וכל זה מבלי להתייחס להיבט זכויות האדם ולסכנת הריגת חף מפשע).זו גם הסיבה לכך שאיש לא התייחס ברצינות להצעותיו אלו לאחר הבחירות, גם לא ליברמן עצמו. בדומה לגישתו האופורטוניסטית של אריאל שרון, הוא בנה לעצמו, בחודשים האחרונים, את ה"קייס" שהביא אותו אל הרגע, שלשום, שאותו תיכנן בדי עמל.
"פופוליזם מסוכן": סמוטריץ' התעמת עם קרוב משפחתו של עופר קלדרון
עסקת החטופים, הגרעין האיראני וסעודיה: האינטרס האמריקני והישראלי הוא מזרח תיכון חדש
פרסומת | יכולים על דור ה-Z?
בין ירושלים לריאד: טראמפ מעוניין ב"ברית הפריפריה 2" שתסיים את המלחמה
ליברמן תוקף: הקריטריון היחידי בבחירת הרמטכ״ל הבא יהיה מי תומך בחוק ההשתמטות
ברוך שפטרנו מעונשו של ליברמן. החזקת תיקו על ידי רה"מ עשויה להיות, ברגע זה, הפתרון הנכון ביותר. רבים בעולם נושמים לרווחה, מאז הודעתו הדרמטית ביום שני. גם בישראל.
אינדונזיה: 8 הוצאו להורג, מהם 7 זרים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו