אסור לשפוט אדם לפי צבעו | ישראל היום

אסור לשפוט אדם לפי צבעו

בשנת 1963 נשא מרטין לותר קינג את הנאום ההיסטורי שלו תחת השם "יש לי חלום". "חלומי", אמר קינג, "שארבעת ילדיי יחיו יום אחד באומה שבה לא יישפטו על פי צבע עורם אלא על פי טיב אישיותם". דומה שכיום, עשרות שנים מאז, אפשר לומר שהחברה הישראלית מתקדמת ויש לה הצלחות קליטה מעוררות השראה, ועם זאת חייל המותקף בצורה ברוטלית, על ידי כמה שוטרים, זה אירוע מביש ובלתי נסלח אשר חושף את קצה הקרחון של קשיי הסוציאליזציה של חלק גדול מעולי אתיופיה. 

רובם של יוצאי אתיופיה עדיין חיים במובלעות חברתיות. רובם אף חשופים לכך שאין מענה לצורכיהם התעסוקתיים. משפחות העולים לשעבר מתקשות לתת לילדיהם סיוע ותמיכה. העובדה כי יוצאי אתיופיה הם שחורי עור ויוצאי דופן ביחס ליהודים הישראלים (שאינם ממוצא אתיופי), מוסיפה עולם שלם של סטריאוטיפים קשים, ורבים מבני הנוער חשים שהם אינם בעלי זכות על הארץ הזאת, יתר על כן הם חשים שהם חיים בה מתוך חסד ולא מתוך זכות. 

הקהילה מהווה כאחוז מכלל החברה הישראלית, אבל מבין בני הנוער האתיופי בכלא לקטינים עומד הנתון על כ־30 אחוזים. באשר זאת טוענים רבים מבני הקהילה כי הם נשפטים על פי צבע עורם ולא על פי אישיותם. תמיכת הציבור באירועי השבוע חושפת שאין מדובר רק בסערת רגשות, אלא מוכיחה שיש מודעות ליחס המתנשא והמפלה כלפי הקהילה האתיופית. 

יש כאן כאב גדול. אבל יש להיזהר מגישה פשטנית לטיפול בבעיה, משום שבמקרים רבים אלה המדברים בשם השד העדתי במידה רבה הם שאחראים ליצירתו ולשימורו, ודווקא אוכלוסייה הסובלת מאי שוויון משעבדת את כל הערכים האוניברסליים לזהות חד־מימדית אחת - היותם מזרחים, אתיופים, ערבים, דתיים, מתנחלים - בעוד המציאות היא מורכבת. מצד שני, אלה המדברים בשם עקרונות מוסר אוניברסליים, במקרים רבים, מציעים לנו לשפוט אנשים על פי צבעם, מינם ועדתם ומעדיפים חברה שבה המיעוטים והקבוצות החלשות יקבלו את חלקם בחסד ולא בזכות, ובכך תישמר ההיררכיה. 

קשה לדבר היום על הקהילה כמקשה אחת. יש להבחין בין החשיבה הקולקטיבית האתיופית וההתגייסות הקהילתית המעוררת השראה, כפי שנצפתה בשבוע האחרון, ובין החשיבה שבה כל אחד מתבקש להצליח בזכות עצמו ואישיותו. אין ספק ששאלות אלו יש בהן כדי להוביל לשינוי אמיתי. זהו אתגר של כל הצדדים. האירועים האחרונים צריכים להעיר אותנו לחשיבה מורכבת ואמיתית. העלייה מאתיופיה הוסיפה גוון ייחודי וכבר מזמן הפכה לחלק בלתי נפרד מהמארג של החברה. חבל שיש כאלה, והם המעטים, שעדיין מתקשים להבין זאת.

הכותב הוא ד"ר לפילוסופיה יהודית וחבר ארגון רבני בית הלל. עלה לפני 32 שנה מאתיופיהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר