אתמול פשטה המשטרה על "באר מרים", מדרשה ירושלמית שנחשד כי היא פועלת ככת בראשות הרב רמתי. בפעמים קודמות שבהן נחשפו כתות, התגלה בהן ניצול נשים לרבות עבירות מין במסגרתן. הפעם ככל הנראה מדובר בעבירות פליליות וכלכליות, בתקווה שלא יתברר כי נעשו עבירות חמורות בהרבה.
סביב הדת התפתחו בשנים האחרונות גדרי הלכה שהפכו אותה לבלתי נגישה ועטופה במעטפת של איסורים על גבי איסורים. כך הפכה שמיעת קול אישה לאיסור גורף, נאסר פרסום של תמונות נשים, פניהן טושטשו, ובמקרים קיצוניים הן הורחקו, הופרדו ונשלחו אל ירכתי האוטובוסים, אל בין כותלי הבתים ואל מאחורי שכבות של בגדים, ומרגע לרגע הפכו חלשות יותר, כנועות יותר ונעדרות כל רצון עצמאי. עם השנים הן הפנימו את ההתנהגות המצופה מהן, את צורת החשיבה והרגשות המוכתבים מראש.
על רקע זה, כל המציג עצמו כרב ומדבר על טוהר המידות, על החן החסד והענווה, נדמה בעיניהן של אותן נשים מוחלשות כמלך המשיח ממש, ולא יקשה על אותו משיח שקר למשוך אותן בתחבולות, בוודאי כשהן במצב נפשי פגיע המאפשר זאת, אל תוך עולם רווי שליטה וניצול, בשם הדת.
משהתרגלה האישה כל חייה להישמע לעצת מורי הלכה, היא תתקשה ברגע האמת להבחין כי נעשה לה עוול. העליונות הדתית של הגבר עליה תשאב אותה היישר אל עולם של דיכוי ושליטה, בלי שתכונות שלא פותחו בה עם השנים יוכלו לעצור את הסחף.
כל אדם מבקש לו אמונה, חוט להיאחז בו ומקום לשאת אליו עיניים עד כדי נבכי הנפש. נשים רבות מזהות את האמונה עם המדברים בשמה, ונשאבות בקלות אל תוך מסע בלתי אפשרי בשם הייעוד שהתרגלו לחשוב עליו כשלהן.
הרבה דובר על כתות והמצב הנפשי המאפשר הישאבות לתוכן, אך חשובה לא פחות העובדה שהניצול במסגרתן הוא בעל מבנה ממוגדר - גבר מנצל את הנשים שבהן הוא שולט, ומדובר בשכפול כמעט מדויק של המבנה הממוגדר, מבחינת המצב הנפשי והערכי ביחס שבין גברים לנשים, כפי שהוא בא לידי ביטוי בחיים הרגילים ובמיוחד באלה הדתיים, המתנהלים באוויר הלכאורה חופשי.
אישה מתרגלת לראות את עצמה כלא טובה, לא יפה או רזה מספיק. דרך כל מודעת פרסומת מתבססת התפיסה המעוותת של יחס הנשים לעצמן, המפנימות ומקבלות את ציפיות החברה מהן. הצורה הנעלה שבה נלבשת מסכת הדיכוי היא זו הדתית. היי צנועה, היי שקטה, שאיפותייך הן בית ומשפחה, לא עצמאות כלכלית או אתגרים. קטונת. כל כבודך בת מלך פנימה.
התחלה טובה למניעה של מצבי אובדן אישיות דוגמת אלו המובילים נשים אל הכת תהיה חינוך נערות להעצמה, לביטחון עצמי, כזה שינער מהן את תחושת ה"לא טובה מספיק" המחטיאה ונעדרת החשיבות, ויאפשר להן להביא את עצמן לידי ביטוי, כך שלא יידרשו למתווך שימשול עבורן באמונתן וידברר עבורן את הדת.
הכותבת היא חברה בעמותת "קולך" – פורום נשים דתיות, המפעילה בין השאר את תוכנית תל"ם לחינוך לשוויון מגדרי לנערות ונערים בחינוך הדתי
