להפריד בין יהדות לבין ג'ובים | ישראל היום

להפריד בין יהדות לבין ג'ובים

הצטרפות החרדים לקואליציה היא עניין מבורך כשלעצמו. המעורבות ההולכת וגדלה של החרדים בהשכלה הגבוהה, בתעשייה ובחיי הציבור היא צעד חשוב בלכידותה של החברה וביכולת ההכלה ההדדית של חלקי החברה זה בזה. נדמה כי התבגרנו כחברה בכך שאנו מבינים שהשינוי יבוא בצורה אבולוציונית ולא רבולוציונית. 

אבל יש נושא אחד, שעל החרדים לרסן עצמם בו ולדרוש מעצמם את מה שהם דורשים מהחברה הכללית, וזה ביחס לשאלת זהותה היהודית של המדינה. הם, שבמודע ומתוך גישה מחושבת ושקולה, שהחלה על ידי הרב הירש בגרמניה ב־1887, הפרידו עצמם מהקהילה הכללית, אינם יכולים להיכנס לזירת הזהות היהודית כפיל בחנות חרסינה. אגודת ישראל, שנוסדה כאלטרנטיבה לתנועה הציונית בראשית המאה ה־20 ולמעשה נפרדה ממנה, על רקע שאלות הזהות היהודית, אינה יכולה לטפל בנושאים אלה רק בגלל כוחם הפוליטי. 

לצערנו, נתק מתמשך זה גרם לחוסר אמון עמוק בין הדור הישראלי הצעיר שגדל כאן לבין הציבור החרדי ורבניו. הכעס על אי הנשיאה בנטל הצבאי והכלכלי יצר ריחוק וניכור שאי אפשר לפתור באבחת הסכם קואליציוני. מנהיגי הציבור החרדי אינם חפצים להרבות בחילול ה' ולכן מוטב שישקלו צעדיהם. ביטול או צמצום חוק "צהר" - אין לו דבר עם ההלכה. הוא עניין אדמיניסטרטיבי גרידא. ביטול או צמצום החוק שיגרום לרבבות ישראלים לשקול אם להינשא בנישואים הלכתיים או שמא לגשת לנישואים אזרחיים - הוא חילול ה' שאין כמוהו. הוא שבירתו של הישג מדהים שעיקרו השבת האמון בין הצעירים החילונים לבין עולם הרבנות והיהדות. מדוע לקלקל?

מינוי רבנים ודיינים אינו עניין לג'ובים ולסידור עבודה. התאמתם של אלה לציבור הישראלי היא קריטית ליצירת זהות יהודית אהובה ורצויה בעם. הרפו ידיכם ממה שאינכם מבינים בו. היזהרו מחילול ה' הכרוך במינוי שאינו מתאים לנפש העם. לפני שאתם נוגעים בשאלת הגיור, בידקו עצמכם היטב. הבינו היטב את סכנת ההתבוללות המאיימת על החברה הישראלית, שעד היום נשמרה ממנה. 

ואתם, הפוליטיקאים החילונים, אל תקלו ראש בנושאים הללו. נכון, הם אינם נושאי ביטחון דוחקים, או יוקר הדיור ויוקר המחיה. ולכן אתם מעלים בדעתכם ששאלות הזהות היהודית ניתנות לספסור ולמכירה בזול לחרדים. אתם טועים. בסופו של דבר, הדור הבא שצומח פה זקוק לזהות, להזדהות עם ליבת הקיום שלו. בטווח הבינוני והארוך אנו עשויים לפגוש את פירות הניכור והתלישות. 

אבל, וזה יסוד האופטימיות, יש כאן דתיים, חילונים ומסורתיים, צעירים ומבוגרים, שרוצים יהדות. ויש ציבור ענק שרוצה שינוי. השינוי בוא יבוא. הוואקום שנפער בעקבות הבחירות לא יישאר ריק. המרכז הדומם לא יישאר כזה זמן רב. הסיפור היהודי המשותף דרוש היום יותר מתמיד, והוא יבוא לידי ביטוי.

הכותב הוא יו"ר (עמית) ארגון רבני צהרטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר