מאז פרצו המהומות בסוריה לפני ארבע שנים הפך הגבול עם ישראל לזירה נפיצה ביותר, שביכולתה לגרור גורמים רבים אל תוך קלחת אלימה. כניסתה של המדינה האיסלאמית למערכה ופעילות ארגון ג'בהת א־נוסרה, בתחילה בחסות דאעש וכיום ביריבות עימה, שינו לחלוטין הן את ההיערכות הישראלית בגבול והן את הצורך של המשטר הסורי ובעלי בריתו לתת מענה לאיום האיסלאמי העולה. בנקודה זו נכנסים האיראנים וחיזבאללה לתמונה.
בשנה הראשונה של העימות הפנים־סורי נמנעו איראן וחיזבאללה מהתערבות. אולם מאז יולי 2012, עת ספג המשטר את אחת המפלות הקשות ביותר שלו נגד המורדים בפיגוע הרצחני במטה לביטחון לאומי בדמשק, החלו המשטר בטהרן וחיזבאללה לגלות מעורבות רבה יותר. עבורם, הישרדותו של בשאר אל־אסד היא אינטרס עליון, שכן סוריה היא נדבך אסטרטגי חשוב ב"מחנה ההתנגדות" ומעניקה לאיראן דריסת רגל והשפעה במזרח התיכון. על כן, עד מהרה עברו את הגבול הלבנוני לכיוון סוריה אלפי לוחמים, לרבות אנשי משמרות המהפכה, כדי להגן על משטרו של אסד. במובן מסוים חיזבאללה החל לתפוס את הריק הצבאי שהשאיר המשטר הסורי.
נפילת העיר קוניטרה בידי קואליציית כוחות המורדים, בראשות ג'בהת א־נוסרה וצבא סוריה החופשית, הובילה לשני מהלכים חשובים מצד המשטר הסורי ובעלי בריתו: האחד, ריכוז מאמץ משולב, סורי־איראני־חיזבאללאי, לכבוש את העיר מחדש, עד כה בהצלחה חלקית בלבד; האחר, ניצול האיום שמציבה ג'בהת א־נוסרה כזרוע הארוכה של אל־קאעידה, על בני המיעוטים החיים באזור בפרט ובדרום סוריה בכלל כדי לגייסם לטובת המשטר. וכך מצאו עצמם נוצרים ודרוזים מתאמנים על ידי אנשי חיזבאללה ואיראן ולוחמים לצד חיילי צבא אסד נגד המורדים, כאשר אינטרס השרידות והחשש מפני איום האיסלאם הסוני הקיצוני משותפים לכולם.
ההשלכה העיקרית של הצעדים הללו על ישראל היא שלראשונה בעימות בין ישראל לחיזבאללה, יש נוכחות של ארגון הטרור השיעי בחזית נוספת, זו הסורית, מעבר לחזית הפעולה השגרתית שלו בדרום לבנון. אם אכן יצליח להתבסס בשטח, ואף להגשים את יעדו ולכבוש את מעבר קוניטרה מהמורדים, רמת האיום על ישראל תעלה ותגבר בשלוש דרכים: חיזבאללה ירחיב את יכולות איסוף המודיעין שלו על צה"ל ועל היישובים הישראליים באזור האסטרטגי של רמת הגולן; ינסה להרחיב את האיום הרקטי שלו גם לגיזרה זו, ובכך לשפר את יכולות הפגיעה באזרחי ישראל; ינסה לגייס לוחמים מתוך המיעוטים החיים בישראל - דרוזים, פלשתינים וערביי ישראל - כזרוע נוספת לביצוע פיגועים נגד מטרות בתוככי ישראל. הראיה הממשית לדרך פעולה זו היא ששניים מארבעת המחבלים שחוסלו על ידי חיל האוויר ביום ראשון הם בני משפחה גדולה המתגוררת ביישוב הדרוזי מג'דל שמס, הידוע בנאמנותו לסוריה ובתמיכתו במשטר אסד.
אולם, כאמור, לא רק חיזבאללה מאיים על ישראל, אלא גם המציאות הנפיצה שבנוכחות המורדים ברמת הגולן. הרי בסופו של דבר מדובר בקואליציית כוחות המורכבת גם מארגוני טרור, שישראל היא אחד מן היעדים העתידיים שלהם. לא פעם ניצבו לוחמיו של אבו מוחמד אל־ג'ולאני, מנהיג ג'בהת א־נוסרה, מול הנוף הישראלי, ובאמצעות ירי באוויר ביטאו הצהרת כוונות. ברם, בחשיבה של הפוך על הפוך, גם התרחיש הבא יכול להתקיים: במצב של מצוקה ועימות מתמשך מול הצבא הסורי וחיזבאללה עלולים המורדים לנסות ליזום פיגוע בגבול ישראל מתוך רצון לגרור את צה"ל לעימות עם הריבון הסורי, קרי: אסד, ובעלי בריתו חיזבאללה. ההכרה שרק בכוחו של צה"ל לעצור את חיזבאללה, ולדעת גורמים רבים גם להכות אנושות במשטר אסד ולזרז את נפילתו, משחקת תפקיד מרכזי במערך השיקולים של כלל ארגוני המורדים האיסלאמיים והחילוניים כאחד.
הכותב הוא מרצה במחלקה ללימודי המזה"ת באונ' בר־אילן וחוקר אורח במרכז דיין, אונ' ת"א
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו