קצין צה"ל הותקף ביום שישי, בפראות אלימה, בשכונת מאה שערים בעת שבא לבקר את חייליו. אלימות שהיא ביטוי לכפיות טובה שאין דומה לה. אין זו הפעם הראשונה שבשכונה הוותיקה יש גילויי אלימות קשה כלפי מי שלא חושב, מתלבש או מתנהג כמותם. כבוד הזולת הוא ערך יסוד בעולם ההלכה, ואותם אלו שפוגעים בזולתם מחללים את קדושת התורה וערכיה. אוי לנו שיש בקרבנו כאלה שמזכירים בהתנהלותם את הארגונים שסביבנו.
הפגיעה קשה במיוחד כשהיא מתבצעת מייד לאחר יום העצמאות, שבו חגגנו את תקומת ישראל במולדת ההיסטורית. יכולתם של המתפרעים לחיות בשלווה ולהמשיך ללמוד תורה היא בזכות חיילי צה"ל, שמוכנים למסור את הנפש גם למענם. במציאות הביטחונית באזורנו, בלי צה"ל לא היה אפשר לקיים את עולם הישיבות בישראל אפילו יום אחד.
קבוצה קיצונית במאה שערים, שמעוניינת לקיים חיים של גלות בארץ ישראל, מוציאה שם רע ומחבלת ביכולת לקיים חיים משותפים בישראל. נכון שמדובר בקבוצה קטנה ומיליטנטית שכבר שנים רבות מוכנה לשתף פעולה עם אויביה המרים של המדינה, אולם הרוב הדומם לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו כשמעשים עלובים שכאלה נעשים בחסותו ובסביבתו. יש מי שנותן גיבוי רוחני למבצעים האלימים, וחובה מוטלת על הנהגת הציבור במאה שערים להוקיע את המתפרעים. המחיר שכלל הציבור שלהם עלול לשלם על מעשי יחידים, יכול להיות קשה ומכביד.
נכון שיש בציבור החרדי גורמים שקשה להם להשלים עם העובדה שיש בתוכם כאלה שמשרתים בצה"ל. מבחינתם, זו כפירה בבסיס תפיסת עולמם. עם זאת, גם את המאבק על צביונה של החרדיות יש לנהל בדרכי נועם, בשכנוע ולא באלימות. ההיסטוריה היהודית לימדה אותנו שיש להיזהר מאוד ממלחמות פנימיות, מטבעה של אלימות שקל להתחיל בה, אך קשה להפסיקה ומטבעה שהיא יוצאת משליטה.
אתמול בבתי הכנסת, גם במאה שערים, קראו בהפטרה את דברי הנביא עמוס "ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות ושבו ונטעו כרמים. ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם". מתי יגיע היום שגם החרדים הקיצוניים יפנימו שהנביא מדבר על ימינו? למימוש הנבואה נדרש גם צבא חזק ואיתן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו