חאג' חוסייני ואייכמן, זה לצד זה | ישראל היום

חאג' חוסייני ואייכמן, זה לצד זה

במהלך מבצע של"ג חברתי לכוח צנחנים מגדוד 202 שנכנס לתוך מפקדת אש"פ בביירות. באחת המגירות מצאתי אקדח "פרבלום". כבן לניצולי שואה החסיר ליבי פעימה. על האקדח הוטבעו הנשר ו"צלב הקרס". כלי ההרג הנאצי יצר עבורי מפגש נפשי מרסק בין סיוטי הלילה של אבי, שאיבד את משפחתו בשואה, לבין האידיאולוגיה הרצחנית הפלשתינית־איסלאמית שהאקדח שבידי הפכם למהלומה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אידיאולוגיה רצחנית זו שימשה בקביעות בכתביהם ובנאומיהם של בכירי הרשות הפלשתינית מאז ועד היום, והיא באה לידי ביטוי הן באמנת חמאס והן במצעם של הארגונים האיסלאמיים האחרים והיא מצע להכנות המלחמה של איראן ושל חיזבאללה. 

מורשת זו כוללת את מופת השמדת היהודים בח'ייבר בידי מוחמד כמודל חיקוי וכציווי להשמדת היהודים. מעבר לצורך לחסל את ניצני ההתיישבות היהודית ולבלום את הגירת היהודים לארץ ישראל, היתה זו נקודת המפגש האידיאולוגית־דתית של המופתי הירושלמי חאג' אמין אל־חוסייני, איקון פלשתיני בר־קיימא, עם מנהיג גרמניה הנאצית, היטלר. החאג', שהקים כבר ב־1936 את "תנועת הצופים הנאצים", משמש עד ימינו דמות המופת של התנועה הלאומית הפלשתינית בהקשר הלאומי והדתי. 

בשנים 1944-1941 גר המופתי בברלין ושימש יועץ צמוד (במשכורת) לאדולף אייכמן לרעיון השמדת היהודים. דיווחים היסטוריים מצביעים על סיכום שאליו הגיעו, אשר לפיו כאשר תיכבש ישראל על ידי הגרמנים, ייבנה בעמק דותן מחנה השמדה עבור יהודי הארץ וארצות האיסלאם, והמופתי ישמש מנהיג פלשתין לאחר שתיכבש (בידי רומל).

באדיבות ממר"י יכול כל ישראלי להיווכח כי השמדת היהודים וישראל וכינון "פלשתין" על הריסותיה משמשים בקביעות חומר הדלק להסתת הציבור הפלשתיני. במקביל, מכחישים הפלשתינים, מבית מדרשו של ה"דוקטור" אבו מאזן, את השואה ומנסים ליצור נרטיב חלופי ושקרי לאסונם של היהודים, שהרי, כמאמר התועמלן גבלס: סופו של שקר תכוף שיהפוך בסופו של דבר למציאות. נרטיב פלשתיני שקרי זה, המעוות ומסתיר את תוקפנותם ואת סירובם של הפלשתינים לכל הסדר, את פלגנותם ואת תבוסתם ב־48' ומציגם כ"נכבה" (שואה), תובע כי ישראל "האשמה" תיישב את "הפליטים שוחרי השלום" בשטחה במסגרת "זכות השיבה". 

בינתיים, רוצחים הערבים והפלשתינים אלה את אלה במזרח התיכון, כמו גם ברצועת עזה ובעיקר בפרבר אל־ירמוכ. רובע רב־קומות זה בדמשק, שתושביו הפלשתינים הפכו מזמן לסורים, אינו דומה כלל לאוהלים שבהם נמקים כיום מיליוני פליטים ערבים אמיתיים מקור ומרעב במסגרת ה"אביב הערבי". 

הפלשתינים רצחו ובגדו במארחיהם בכוויית ובירדן, בסוריה ובביירות ואינם יכולים לחיות זה עם זה בשלום אפילו בעזה וביהודה ושומרון. והנה דווקא עתה מציע הפובליציסט עודה בשאראת, שבדומה לירדן נקלוט "כמחווה" "פליטים" פלשתינים מסוריה. מישהו כאן אוהב אותנו באמת. 

יש הרגל בקרב "מי שהיו" להתקבץ להם ליד שולחן "פרלמנט" ולדון בנושאי שעה. כשמועלה זיכרון השואה כתמרור אזהרה בסביבה עוינת ליהודים, מתכרכמים פניהם של חלק מה"אינטלקטואלים" שבשולחן, הטוענים בציניות כי מדובר ב"זילות" השואה ובהנמקות מניפולטיביות, אנכרוניסטיות, רגשיות עד קבס, שפג תוקפן במציאות. בעוד יש המנסים להשכיח את שואת היהודים, מכחישים הפלשתינים את השואה ומנסים להלעיטנו בנרטיב ה"נכבה". כשלעצמי, תחושת ה"פרבלום" תיוותר בידיי לנצח.

אישום חמור: חייל מבת עין - מרגל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר