ערב חג הפסח, ברצוני לכתוב על המסורת המדהימה שקיבלנו על עצמנו, לחגוג מדי שנה חג, אשר במהותו התזכורת לכך שמעבדים בארץ זרה הפכנו לעם. מסורת זאת נועדה להזכיר לנו, בין השאר, שלעולם נהיה חייבים להשקיע מאמץ בהוצאת מרכיב העבדות מהעם שלנו. בה בעת, כשאנחנו מתייחסים לחלשים מאיתנו, עלינו לזכור את העבר וכן את הזרים שבקרבנו. היינו כמותם - ומן הראוי שנתנהג בהתאם. אבל גיליתי שאני חלש בהטפת מוסר, לכן כדאי שאכתוב על נושא אחר.
• • •
ברקע מתנגנות השמועות שהסכם עם האיראנים קרוב מאי פעם. אמנם נותרו, כך פורסם, עוד כמה "דברים פעוטים" ללבן, כגון כמה אורניום מועשר יישאר באיראן, אבל רוב ההסכם כבר תפור. אולי כדאי לכתוב על זה? הרי אני יכול לתאר, כמעט עקב בצד אגודל, כיצד נסוגה ארה"ב מכל הבטחה שנתנה לנו ולאחרים, וכיצד הצליחו האיראנים לשטות בגדולה שבמעצמות, כשהם מגיעים למשא ומתן מנקודת חולשה קשה, מנהלים במהלכו מאבק עיקש ומצליחים לשנות את עמדת בני שיחם בכמעט 180 מעלות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
האמריקנים עברו ממאמץ לפירוק היכולות של איראן למתן לגיטימציה ליכולות אלה - תוך כדי פיקוח עליהן. מניסיוני, הפיקוח הוא כלי חלש ביותר מול מדינה נחושה, שלא לדבר על כך שהעולם מאבד מנחישותו מיום ליום ומשנה לשנה. בעוד אני מהרהר, הבנתי שרבים כבר הכבירו מילים על הנושא, וכי כבר נאמר הכל על חולשתה של ארה"ב במזרח התיכון בכלל, ומול האיראנים בתחום הגרעיני בפרט.
כמעט התפתיתי לכתוב על הפלישה הסעודית לתימן, אך החלטתי לעסוק במשהו שהוא ישראלי מאוד - הפער בין מה שצריך באמת לעשות לבין הסיסמאות הנשמעות עבור העם, בעיקר ערב בחירות.
נזכרתי שיש שלושה פרויקטים חשובים שמשום מה אינם מצליחים להתרומם, על אף חשיבותם הרבה, בעיקר משום שניחוח בזבזנות נכרך בהם ללא הצדקה:
1. מטוס לראש הממשלה. בנימין נתניהו חייב לצאת את גבולות הארץ לביקורים ברחבי העולם. בין הממעיט למרבה, מדובר בארבעה עד שבעה ביקורים בשנה (שניים מהם ארוכים במיוחד). במטוסים שאותם שוכרת היום המדינה אין סידורים מינימליים לצורכי ראש הממשלה ולמלוויו. אין בהם היכן לעבוד, היכן לישון כשצריך, ואין אמצעי קשר לשיחות במהלך הטיסה. הלכה למעשה, ראש הממשלה מנותק מהעולם במשך טיסותיו. בתקשורת מעמידים את הצורך המהותי הזה באור בזבזני, אבל כל החישובים מראים כי המהלך ישלם את עצמו לאחר כשבע שנים, והעיקר הוא שלראש הממשלה יהיו התנאים ההכרחיים בנסיעותיו לחו"ל. גם הנשיא יוכל להשתמש במטוס בטיסותיו מחוץ לישראל ובכך לחסוך מעט כסף נוסף. זה מותנה, כמובן, במספר הטיסות שלו. ראש הממשלה צריך את כלי העבודה הזה, ומהר.
2. הקמת בית אחד שיהיה הן משכן והן משרדים של ראש הממשלה. בניין המשרדים הנוכחי אינו מתאים לצרכים של ראש ממשלה. אין בו מקום הולם למפגשים עם גורמים מחו"ל, אין בו אולם ראוי לאירועים מעט גדולים יותר, ואין בו סידורי אירוח, בישול וכדומה. נוסף על כל אלה, אין בו קשר ראוי או אלטרנטיבות של אנרגיה ותקשורת למצבי חירום.
לכך יש להוסיף את העובדה שאין בו מקום לפקידות המקיפה את ראש הממשלה, וסידורי הביטחון בו לא תואמים את האיומים על ראש הממשלה, לא בשיגרה ובוודאי לא במצבי חירום. מעבר ראש הממשלה מביתו למשרדו מחייב כיום סגירה של מחצית ירושלים, ואם יש בעיה בלילה, הוא נאלץ לעבוד מחדר האורחים. למפקד אוגדה בצה"ל יש הרבה יותר אמצעי קשר ושליטה משיש לראש הממשלה במשרדיו הנוכחיים, ובחירום זאת ממש בדיחה (עצובה).
בית אחד מודרני, שבו אגף למגורים ואגף עבודה, יענה על כל הצרכים.
הקרקע המיועדת לפרויקט הזה כבר הוקצתה ואי אפשר לבנות שם משהו אחר, ומכירת הבית הנוכחי בלב ירושלים אולי תכניס לקופת המדינה סכום מכובד. בשולי הדברים יתברר כי מבנה חדש יקל על השב"כ - שיאבטח רק מבנה אחד, ועל משטרת ישראל - שלא תצטרך ללוות את שיירת ראש הממשלה ולסגור את העיר.
נוסף על כך, פחות אירועים ייערכו מחוץ לבניין, וגם בכך תהיה הקלה על תושבי העיר. תקשורת וסידורי ביטחון מודרניים יאפשרו לראש הממשלה לפעול בשיגרה ובחירום 24 שעות ביממה באופן מיטבי. תהליך הבנייה ארוך, אך צריך להתחיל בו.
3. אחרון, אך אולי חשוב מכולם: על ראש הממשלה למנות שר או שני שרים ללא תיק. מדובר בשרים שלא יהיו עסוקים בהפעלה שוטפת של משרד ביצועי. רצוי שיהיו אלה שרים בעלי ניסיון, כאלה שראש הממשלה סומך על כושר השיפוט שלהם, ותפקידם העיקרי יהיה להיות חברים פעילים בקבינט. אחריותם היחידה (כמעט) תהיה להתכונן לישיבות הקבינט ולהיות אלה שישאלו את השאלות הקשות. הם יהיו אלה שיבררו את כל שאפשרי לבירור לפני הדיונים המרכזיים, הם יהיו בעלי התהיות והספקות, דורשי המידע הקפדנים והבקיאים בפרטים. קבינט שיש בו חברים ללא תיק יהיה הרבה יותר טוב מקבינט שכל חבריו עסוקים, ולכן הם שומעים את פרטי הנושאים העומדים לדיון רק עם הגעתם לקבינט (מלבד שר הביטחון וראש הממשלה, שעוזריהם מכינים אותם). השרים ללא תיק יהיו גם פנויים לפרויקטים שיטיל עליהם ראש הממשלה לבצע בשמו.
• • •
אין אלה הדברים החשובים ביותר שעל ראש הממשלה לטפל בהם, אבל הרכב הקבינט הוא אחד הנושאים הראשונים שעומדים לפתחו, בד בבד עם הרכבת הממשלה. ערב חג החירות עלינו להבין שחירות עולה גם כסף, וכדי שחיינו יהיו איכותיים, צריך להשקיע את הכסף הזה ולקבל החלטות בשום שכל, ולא על בסיס המלצות פופוליסטיות שאינן מתחשבות במציאות. חג שמח לכל קוראיי. ¬
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו