הכנסת ה־20 יצאה אתמול לדרכה, אבל בהילוך איטי. היא תתניע את גלגליה רק לאחר הרכבת הממשלה ועיצוב המפלגות במסגרותיה. יש תפקידים המצויים בהכרח בידי ח"כי הקואליציה, שלא הצליחו להתמנות לשרים; ויש עמדות - כמו יושב ראש ועדת ביקורת המדינה או אחד הנציגים בוועדה למינוי שופטים - שממתינות לבא כוח מהאופוזיציה. בערפל השורר עתה לא ברור מי ימצא את עצמו מאיזה צד של המעבר.
רק לאחר כינון הממשלה תוכל הכנסת למלא את תפקידיה השגרתיים. הצלחות יזכו להד קלוש, ואילו כישלונות ייענו בצלצול פעמונים. אלה טיבה וטבעה של תקשורת בדמוקרטיה.
לציבור בכללו יש ציפיות נמוכות מהכנסת, אבל אם תימצא בה מנהיגות רב־מפלגתית ראויה (כפי שביצבצה עד כה בקידום מעמדן של נשים) אפשר לקוות כי היא תפעל בשורה של נושאים:
• גיבוש ליבת תוכנית לימודים לכל התיכונים בישראל. הלכידות הישראלית ורמת ההכנה להתמודדות בכל זירה בינלאומית מחייבות קביעת ידע סף בסיסי בתחומי המתמטיקה והאנגלית; והתרבות הנרקמת בארץ על שבטי ועדותיה והעדפותיה הרוחניות והדתיות מצריכה הסכמה כוללנית מה יילמד בתחומי התנ"ך, ספרות המשנה והשירה המודרנית.
זו בעיה רגישה מאין כמותה. אסור לכפות את התכנים הרוחניים והתרבותיים, אלא בהסכם. אבל עד כה נבהלו כנסות ישראל לדורותיהן מעצמן וויתרו על תוכנית הליבה, ובכך הרעו לדורות של ישראלים צעירים.
• נחוצה הסכמה - כמעט על סף קונצנזוס - באשר לשינויים בחוקי המשילות. אפשר להגיע להסכם רק אם החקיקה תתבצע בשנה הראשונה לכהונת הכנסת ה־20, ואם תיכנס לתוקף בכנסת ה־22. בלי אורך רוח וחקיקה לטווח רחוק יהיו חוקי המשילות זירה לקטטות בלבד.
• פעילות השדולות בכנסת גובלת בסכנה לפגיעה רחבת היקף בטוהר המידות. התברר כי גם הפשע המאורגן מצא דרכו לכנסת באמצעות שדולות. נחוצה חקיקה נחרצת, המגייסת רוב מאסיבי ולא ממשלתי בלבד, לתיקון העיוות המאיים על הכנסת במימדים הולכים וגדלים משנה לשנה.
• לעומת זאת, ראוי להקים שדולה פנימית של ח"כים, שתיטול על עצמה להגן על מעמד בג"ץ ובית המשפט בכללו. מי שייטול את היוזמה לידיו ייטיב לעשות אם ידאג לייצוג נרחב דווקא של מפלגות הקואליציה.
אם כל אלה ייעשו (או רוב הסעיפים) כי אז ברוח ההגדה של ליל הסדר אפשר לומר "דיינו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו