לא לאחדות, כדי לכבד את רצון הבוחר

אם לפני שלושה חודשים ובמהלכם שאלנו "אחד, מי יודע?", הרי ב־18 במארס יכולנו כבר לענות בביטחון ובוודאות: אחד - בנימין נתניהו - בראש ממשלת המחנה הלאומי (ולא שניים ברוטציה).

אז מה זה השטויות האלה על "ממשלת אחדות לאומית", שנשמעות בלחש הולך וגובר? כי איך שלא נסתכל על זה, הביטוי השחוק "העם אמר את דברו" הוא האנדרסטייטמנט של התוצאה. כי העם לא "אמר" אלא "צעק". ותודו, היו כאן לא מעט צעקות לאחרונה. אז עם 67 מנדטים ועוד כ־125,000 קולות, שהם מרחק יריקה מאחוז החסימה לארבעת המנדטים של אלי ישי - המתמטיקה ממש פשוטה. שום לוגריתמים ושום בחזקת. חשבון בסיסי. הציבור אינו עוד חצוי. עובדה. הוא מחולק ל־60% שהם מרכז־ימין (עם קבוצה של כשליש מבוחרי יש עתיד) ו־40% שהם מרכז־שמאל. 60% בעד נתניהו לראשות הממשלה, ו־40% שרק חלקם תומך בבוז'י.

ככה לא נראה תיקו. וכל מי שטען, כאשר הוכרזו הבחירות הבלתי רצויות הללו, שמה שהיה הוא שיהיה, צריך לאכול את הכובע. אלו היו בחירות אישיות, שכמעט כל מי שהתמודד בהן נבחר (או לא) באופן אישי, והן הסתיימו בלא פחות מהכרעה.

ולא זו בלבד, אלא שהבוחרים היו ברורים עד כדי מתן הנחיות לגמרי מובנות לאופן הרכבת הממשלה, ואפילו במתכונת הרזה של לא יותר מ־18 שרים (ועוד ארבעה סגני שרים), שעליה הוחלט בקדנציה החולפת. ואף שאמרו "כן" לנתניהו, הם לא היססו לאותת לנבחרי הליכוד: בל יגבה ליבכם. אתם הרוב, רבע מהכנסת, אבל הרבה פחות ממחצית ממשלה יציבה. ומכיוון שהעם אמר את דברו, הרי מעשה המרכבה פשוט יותר מכפי שהוא נראה לעין. בסופו של דבר, הליכוד יקבל את ליטרת הבשר שלו, עם תשעה שרים ועוד סגן שר ועוד יו"ר הכנסת, והשארית תחולק בין השותפים באופן שיאפשר לכל אחד מהם להשפיע. הרוב ייצאו ומרבית תאוותם בידם. למה? כי זה מה שהציבור רצה, ומגיע לו לקבל את מבוקשו.

כי ממשלת המחנה הלאומי היא הפרשנות האחת והיחידה התואמת את דברו, וכל אפשרות אחרת היא קומבינה. כי בדמוקרטיה, כשאתה מפרק ממשלה בטענה שאין לך מספיק כוח כדי למשול, ואז אתה מבטיח יום אחרי יום שלא תלך לממשלת אחדות, ולבסוף אתה מקבל רוב - אתה מחויב לקיים את ההבטחה.

כי כשאתה אומר שכל עוד אין פרטנר בצד הפלשתיני לא יקודם המשא ומתן עימם, אתה לא הולך לחבור למי שקיימה פגישות מאחורי גבך ובניגוד למדיניותך. וכשהג'ינגל שלך מאז 1988 טוען שביטחון אישי, שלום אמיתי וצדק חברתי - רק הליכוד יכול, אז כשניתנת לך ההזדמנות שביקשת, חובת ההוכחה עליך. 

כי התוואי לשינוי שיטת הבחירות עובר דרך הבהרת עמדות, מימוש העקרונות והפרדת הגושים. כי כדי שמי שמצביע יידע שהוא באמת משפיע, צריך שמילה תהיה מילה, ושהפוליטיקה שלנו תהיה פחות צעקנית והרבה יותר אמינה.

העם אמר את דברו. נקודה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו