בליל הסדר אנחנו מצווים במצווה המיוחדת של סיפור יציאת מצרים. זו מצווה שונה מהמצווה של זכירת יציאת מצרים כמדי יום ביומו.
רבות נכתב בשבחו של הסיפור. "דאגה בלב איש ישיחנה" (משלי). הסיפור, היכולת לבטא את הדברים, להלביש אותם במילים ולארגן אותם למבנה עלילתי מגובש, הוא כלי המשחרר את האדם ממועקות ליבו ומאפשר לו התבוננות עצמית והשגה של תובנות חדשות. אומר רבי נחמן מברסלב: "העולם אומרים שסיפורי מעשיות מסוגלים (סגולה) לשינה, ואני אמרתי שעל ידי סיפורי מעשיות מעוררין בני אדם משנתם". בדרך כלל אנו מספרים סיפורים לילדים לפני השינה, אך לשיטתו של רבי נחמן הסיפור מיועד דווקא לעורר את האדם הבוגר, ולא להרדימו. ומסביר הרב שג"ר שסיפורי מעשיות הם הדרך היעילה לייצר אפקט מעורר לתשובה, בייחוד כאשר יש לאדם הבוגר נטייה להיות "ישנוני" ויש צורך באפקט מעורר רב עוצמה.
כשאדם שומע את הסיפור הוא נוגע בו לא בשכל הקר והחוקר, כי אם במקום הרך הילדותי שבתוך אישיותו. הסיפור מגיע למקום עמוק ורדום בפנימיותו של האדם, ושם הוא מחולל פלאים ומעיר את נשמתו.
בליל הסדר אנחנו יושבים ומספרים את סיפורנו האישי: "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". אנו מוזמנים לספר את הסיפור האותנטי, המעודכן והסובייקטיבי שלנו, ועצם הסיפור מזמין אותנו לחולל תהליך של תיקון. כל אחד ואחת מספרים, וכל אחד ואחת שומעים ומקשיבים לסיפור האישי הסובייקטיבי של חברו.
בסיפור סביב השולחן בליל הסדר יש מימד משמעותי נוסף, והוא התיקון במערכת יחסים של אב ובנו. מערכת היחסים בין אב לבן היא תמיד עניין מורכב, ובמהותה יוצרת קונפליקטים: לאבות יש ציפיות מבניהם, לבנים יש רצון להיענות לציפיות ולשמר את הזיקה העמוקה של שייכות והמשכיות של אבותיהם, ועם זאת יש בהם צורך למרוד באבותיהם כדי לגבש את הזהות הייחודית והנבדלת שלהם. האב ייטה להיות מתוסכל מכך שבנו אינו ממשיך את דרכו כפי שהוא היה רוצה, ובכך הוא עשוי להרגיש נכשל ואף נבגד, ומצד אחר הבן הרוצה חירות וחופש יחוש כיצד אביו בציפיותיו ובאכזבתו מגביל ושולל את חירותו. תיקון למציאות זאת מתממש במהלך סיפור ההגדה על ידי השיח בן האב ובנו, הבנוי על סידרה של שאלות ותשובות ומייצר סיפור מיוחד ואישי ביניהם. בזכות שיח הסיפור - המתח נעלם, ומגיעים לבחינת "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". בלילה זה אנו מספרים גם את סיפור השכינה ויוצרים שיח המאפשר כביכול מרחב בינינו לבין אבינו מלכנו ומשיבים את לב הבנים ללב אביהם שבשמיים.
הכותב הוא ראש מדרשת לינדנבאום (ברוריה) הישראלית וחבר הנהלת ארגון רבני בית הללטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו