גנרל דיוויד פטראוס נחשב לאחד הקצינים הבכירים שהשתתפו במלחמה בעיראק. מעטים בארה"ב מכירים לאשורו את המצב בעיראק כמוהו, שכן הוא זה אשר פיקד על תגבור הכוחות של הצבא האמריקני בשנים 2007-2008, אשר שינו את מהלך המלחמה והביאו לתבוסה של שלוחת אל־קאעידה, שממנה צמח ארגון דאעש. בזכות הישגיו מונה פטראוס לראש ה־CIA בתקופת ממשל אובאמה, אך נאלץ להתפטר ב־2012 עקב פרשה הקשורה לחייו האישיים. כאשר הוא מעניק ראיון לעיתון המוביל "וושינגטון פוסט", על תמונת המצב במזרח התיכון בכלל ובעיראק בפרט, במזרח התיכון כולו מאזינים בקשב רב למוצא פיו.
האסטרטגיה הצבאית המערבית במזרח התיכון, כפי שהיא באה לידי ביטוי במדיניות של ארה"ב ונאט"ו, שמה דגש על האיום הגלום בארגון דאעש, שאינו בוחל בדרכי פעולה טרוריסטיות ברוטליות במיוחד, ובכלל זה תיעוד בווידאו של עריפת ראשי אסירים, על מנת להטיל מורא ופחד בלב כוחות האויב. הניצחונות של דאעש בשדה הקרב נגד הצבאות הסדירים הובילו להתפרקותן של שתי מדינות, סוריה ועיראק, ולהכרזה על הקמת מדינת הח'ליפות האיסלאמית. ישות חדשה זו מחקה את הגבולות שנקבעו לאחר מלחמת העולם הראשונה, בהסכם סייקס פיקו משנת 1916.
בראיון ל"וושינגטון פוסט" (20 במארס), פטראוס קרא תיגר על החשיבה המערבית הקונבנציונלית באומרו: "האיום המרכזי על היציבות ארוכת הטווח של עיראק והאזור כולו אינו המדינה האיסלאמית (דאעש), אלא המיליציות השיעיות, שרבות מהן נתמכות או מודרכות ע"י איראן".
הוא גם שיגר מסר של אזהרה לאלה אשר קוראים לחימום היחסים בין וושינגטון לטהרן, בהדגישו כי איראן אינה בעלת ברית של ארה"ב במזרח התיכון, אלא "חלק מהבעיה", שכן ככל שהיא נתפסת כבעלת כוח דומיננטי באזור, כך הקיצוניות הסונית מסלימה ומתפשטת. בדבריו אלה, המבהירים באופן חד־משמעי כי איראן היא איום גדול יותר לאינטרסים האמריקניים מאשר דאעש, פטראוס מתח ביקורת על המדיניות של הממשל האמריקני שתחתיו עבד בעבר.
מודל חיזבאללה
עשרות ארגונים צבאיים למחצה משתתפים במערכה נגד דאעש, ופעילותם מתואמת על ידי מנגנון חשאי של ממשלת עיראק, המוכר בשם "אל־חשד אל־שעבי" (מילולית: הגיוס העממי). בראש המנגנון עומד ג'מאל ג'עפר מוחמד, אשר על פי המידע שברשות האמריקנים, קשור לפיצוץ השגרירות האמריקנית בכוויית ב־1983, פיגוע שתיכנן עימאד מורנייה, מראשי זרוע הטרור של חיזבאללה.
רבות מהמיליציות השיעיות היו מעורבות לפני כעשור בפיגועים נגד הכוחות האמריקניים בעיראק. כיום, ג'מאל ג'עפר מוחמד קשור באופן ישיר לאיראן, והוא פועל תחת פיקודו של הגנרל הנודע לשמצה, קאסם סולימאני, מפקד כוח אל־קודס של משמרות המהפכה. הוא אף זוכה לכינוי "יד ימינו" של סולימאני, והחיבור בין המיליציות השיעיות לבין מפקד כוח אל־קודס הופך אותם הלכה למעשה לשלוחה ולזרוע של המשטר האיראני.
המיליציה השיעית החשובה ביותר הפועלת במסגרת "הגיוס העממי" מכונה ארגון "בדר", וחבריה עוברים זה שנים אימונים באיראן. מנהיגה, האדי אל־אמירי, הודה בשבוע שעבר בשיחה עם רויטרס כי אנשיו רואים במנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, את המנהיג של האומה האיסלאמית כולה (כולל עיראק), ולא רק של איראן בלבד. אל־אמירי אמר עוד לאחרונה, כי ארגון "בדר" פועל בתיאום עם חיזבאללה, אשר העביר לו את הניסיון שרכש בלחימה נגד ישראל.
לקראת תחילת המערכה לכיבוש העיר הסונית תכרית הנשלטת בידי דאעש, ממשלת עיראק גייסה קרוב ל־30 אלף לוחמים, אשר שני שלישים מהם, על פי גורמים אמריקניים כמדווח על ידי "הניו יורק טיימס", פעילים במיליציות שיעיות שעברו אימונים באיראן ומצוידים בנשק איראני. כך, המיליציות הנתמכות על ידי איראן הופכות לגדולות ומשמעותיות יותר אפילו מהצבא העיראקי. על בסיס עובדה זו הסיק פטראוס כי איראן אימצה את מודל חיזבאללה בשימוש בשלוחות מטעמה בעיראק.
הממשל האמריקני נחוש בעמדתו בדבר חשיבות השמירה על השלמות הטריטוריאלית של עיראק. עמדה זו מסבירה לאשורה את המדיניות האמריקנית בשנה האחרונה, הנמנעת מלספק נשק מתקדם לכורדים. ואולם, הפעולות של המיליציות השיעיות במלחמתן בדאעש עשויות להאיץ את תהליך ההתפרקות של עיראק למדינה כורדית בצפון, מדינה שיעית בדרום ומדינה סונית במערב. באזורים מעורבים כבר החל תהליך של טיהור אתני. פעילות המיליציות השיעיות הביאה לתוצאה הפוכה מהציפיות.
ללא גבולות
מהם יעדיה של איראן בעיראק? טפח מהם נחשף ב־8 במארס בהתבטאות של עלי יונסי, יועצו של הנשיא האיראני חסן רוחאני. יונסי אמר כי איראן היתה בעבר אימפריה שבירתה בגדד, והוסיף כי "אין דרך לחלק את הטריטוריה של איראן ועיראק", וכי בסופו של דבר צפוי "איחוד" בין שתי המדינות, הווה אומר: השתלטות איראנית על עיראק.
בחודש דצמבר 2014, יותר ממיליון איראנים שיעים הגיעו לעיראק כדי להשתתף בטקסים הדתיים לציון ה"עאשורה" בערים הקדושות לשיעים. מקורות עיראקיים דיווחו כי הם עברו את הגבול ללא צורך להציג דרכונים, והשלטונות העיראקיים אינם יודעים מי חזר לאיראן ומי נותר בעיראק.
נראה כי התמורות העוברות לאחרונה על המזרח התיכון ביטלו לא רק את הגבולות בין סוריה לעיראק, אלא גם בין עיראק לאיראן. בעבר עיראק שימשה מדינה החוצצת בין איראן לשאר העולם הערבי. ההשתלטות האיראנית על עיראק יוצרת רצף טריטוריאלי מטהרן ועד הגבול המזרחי של ירדן. אמנם הצהרתו של הגנרל סולימאני על יכולתה של איראן להכתיב את האירועים בירדן הוכחשה, אבל לא ניתן לשלול את העובדה שמשמרות המהפכה כבר הגיעו לגבול הסורי־ירדני.
המבנה הגיאופוליטי של המזרח התיכון הולך ומתעצב מחדש בימים אלה, ועימו גם אופי האתגרים שעימם ישראל תידרש להתמודד בשנים הבאות. ¬
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו