אחרי הניצחון של הפועל ב"ש על מכבי פ"ת, מכבי ת"א שאפה לנצח כדי להגיע למפגש ביניהן עם הפער המבטיח שהיה לה ערב המחזור. על הנייר ציפה לה מאבק לא קל מול מכבי חיפה, והמשחק אכן הוכרע בדרמה גדולה בסיום, אבל היתרון של מכבי לאורך כל המשחק היה ניכר.
בעיצומה של התקופה הטובה של חיפה שמענו הצהרות ברוח "אם העונה היתה מתחילה עכשיו..." וגם "אם הסגל הזה היה מפתיחת העונה...". אז שמענו. הירוקים הגיעו לבלומפילד ולמדו היטב שעם כל הכבוד לשיפור בחודש האחרון ולניצחונות על אשדוד, הפועל חיפה וק"ש המתפוררת - מכבי ת"א זו אופרה אחרת לגמרי.
באותה הנשימה אפשר לומר שהצהובים העבירו מסר רציני לחיפה גם בקשר לעונות הבאות. כדי להתמודד מול העוצמה של מכבי ת"א דרוש יותר. המרדף של חיפה אחרי ת"א החל כבר בדקה הראשונה וכמעט הסתיים בהצלחה עם נקודה שלא הגיעה לה. מי אם לא זהבי היה שם כדי לעשות צדק ולנצח עוד משחק גדול עבור ת"א.
התוצרת של חיפה במשחק הסתכמה בשער המקרי של עטר אחרי בעיטת שוער של סטויקוביץ' וטעות קשה של טיבי. מדד האיומים שלה על השער של ת"א עמד על אפס ניסיונות הבקעה.
הפערים על הדשא מבחינת הקצב, המהירות והאגרסיביות היו גדולים. ת"א כתשה את חיפה במרכז והניעה את הכדור בחופשיות וללא שום הפרעה. ת"א היתה שווה יתרון גדול יותר בהפסקה, אבל שלישיית ההתקפה שלה לא היתה במיטבה. הצבתו של בן חיים באגף ימין לא הוכיחה את עצמה. הוא אמנם מהיר מאוד, אבל כך גם טוואטחה, שהתמודד איתו בצורה טובה. גם מיכה היה ביכולת פחות טובה מאשר בתקופה האחרונה.
הכל כבר נאמר על הציוות של זהבי במרכז ההתקפה. אנחנו מתקרבים לסיום העונה ועדיין קשה להבין את ההחלטה הזו של אייסטרן. החילופים הנכונים של מאמן ת"א במחצית השנייה הפכו את מכבי למסוכנת הרבה יותר, אבל למה לא לשחק ככה מההתחלה? אייסטרן חייב להסיק מסקנות מהחלק האחרון של המשחק, שהיה פנטסטי מבחינתו.
התחכום של יצחקי, שבישל נפלא את שער הניצחון, והנוכחות של בדש ניצחו למכבי את המשחק, גם אם הבעיטה המכריעה הגיעה מרגליו של הווינר הגדול ששווה לת"א זהב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו