ציפי לבני הכתיבה את הטונים ואת הסגנון של מערכת הבחירות, שנגמרה במפלה נוספת שלה ושל שותפיה. קשה לשכוח כיצד השמיעה בתוכנית "מצב האומה" התבטאות חסרת תקדים כלפי רה"מ נתניהו ואמרה שבזוגיות המופלאה בינה לבין יצחק הרצוג הם "יורידו את הזבל" יחד. מתברר שהעם לא היה מוכן לקבל את קו התעמולה שלה ושל שותפה - "רק לא ביבי" - והחזיר תשובה בקלפי: "רק לא בוז'י ובוודאי לא ציפי".
למעט הבועה התל־אביבית והתקשורתית שניזונה ממנה, חלק ניכר בעם לא האמין לרצח האופי האישי שנעשה לרה"מ ולאשתו. התברר, בניגוד גמור להתנשאות ולרוח הרעה שנשבה מאותה בועה, שחלק זה הוא שהכריע ובגדול. עוד הבין העם בחושיו שדווקא נתניהו מחזיק צוות שרים טוב אשר ניתן לסמוך עליו. לממשלות נתניהו בשש השנים האחרונות יש רשימה מרשימה של הישגים ששיפרו את חייו והוזילו את עלויות המחיה של כל אזרח ואזרח (מעל ל־60, אם סופרים בדיוק).
אז מאיפה הגיעה הרוח הרעה הזו לחיינו? זה נבע בעיקר מכך שההישג הכי משמעותי של ממשלות נתניהו בשש השנים האחרונות, קרי חיזוק וביצור הרגשת הביטחון האישי, איפשר לציבור לפנות קשב לנושאים אחרים שכולם צריכים להיות מטופלים באופן רציני יותר, ואין לי ספק שבקדנציה הקרובה יטופלו כהלכה. את המצב הזה ניצל מיעוט מבוטל שהונהג בידי מו"ל אחד של עיתון אחד החושש להכחדת המונופול שלו ובידי פרסומאי אחר שהצליח בעבר, באמצעות ספינים, להביא לנסיגה מנקודות שליטה ביטחונית על רצועת עזה ולהגליה של אלפי אזרחים, שהפכו לפליטים בתוך ארצם, כדי שלא יוגש כתב אישום פלילי נגד שרון (מתוך ספרם של דרוקר ושלח). קבוצה זו דאגה להלעיט את הציבור במנת רעל יומית במהלך מערכת הבחירות במקום להתרכז בביקורת עניינית.
האסטרטגיה הזו לא השיגה את מטרותיהם כי באופן בסיסי מרגישים אזרחי המדינה שביטחונם האישי נמצא בידיים טובות. זה מתבטא הן במיעוט של פיגועי תופת והן בהרגשת ביטחון אפילו כאשר האויב מנסה להחריב את ערי המדינה במטר טילים. הציבור יודע שדווקא בעת שאשליית השלום שווקה לציבור בידי קודמיהם של בוז'י וציפי, בניצוחה של אותה קבוצה בדיוק, גבו פיגועי הטרור כ־1,500 נרצחים, עשרות אלפי פצועים ואובדן תוצר לאומי בהיקפים של עשרות מיליארדים.
לציבור ברור שהרגשת ביטחון זו אינה מקרית אלא פרי של תכנון וביצוע בידיים מנוסות וחכמות. רק בגלל יוזמה של ראש הממשלה להטות תקציבים ענקיים מפרויקטים חברתיים לתחומים אלה, למרות הבנה שזה יפגע באטרקטיביות האלקטורלית שלו בבחירות כשיגיעו, יש כיום הרגשת ביטחון כזו.
נדבך נוסף להרגשה זו הוא יישום מוצלח מאוד של החלטה לעצור לחלוטין את זרם מהגרי העבודה הבלתי חוקיים מאפריקה. זרם זה איים להטביע את החלום הציוני בים של בעיות בלתי פתירות ואיום זה הוא נחלת העבר, שוב, הודות להחלטה המגובה בתקציבי ענק לעשות את הנדרש.
כל האמור לעיל אינו אומר שאין לאזרחי המדינה בעיות שבהן יש לטפל כעת ביתר שאת. סבי, שעל שמו אני קרוי, היה האדם הראשון בעולם המערבי שהגדיר מהו הביטחון הסוציאלי המינימלי שיש לקיים לכל אזרח. הוא דגל בשיטה הקפיטליסטית אבל הבין שהתחרות, שהיא נשמת אפה, מייצרת לצד המצליחנים גם אנשים שפרנסתם נפגעה לחלוטין כי היתה תלויה במי שהפסיד בתחרות. הוא תבע שהחברה תייצר עבור אלה רשת ביטחון חברתית שתספק להם את תנאי הקיום המינימליים בכבוד, שהם, בלשונו: מזון, מעון, מלבוש, מרפא ומורה - בקיצור: חמש המ"מים. היום הייתי מוסיף מ"ם שישית: מידע. על הממשלה הבאה לדאוג ליישום התורה ואין לי ספק שכך תעשה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו