אם הייתי מנהל מפעל של כובעים, לא בטוח שהיו לי מספיק כובעים במלאי כדי להאכיל את מרבית העיתונאים המועסקים במרבית כלי התקשורת בישראל.
כמה שקרים הם פירסמו על נתניהו, באיזו שפה גסה ושפלה התבטאו נגדו, איזו נפיחות עצמית הפגינו כלפיו, באיזו יהירות פירשנו את עצמם לדעת. מה הם לא עשו כדי לראות את נתניהו מושפל.
בראש המקהלה עמד נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות" ואתר האינטרנט החינמוני שלו ynet. שבועות של שטיפת מוח, שבהם הכתבים וה"פרשנים" הבכירים שלו החריבו את המדינה, פגעו בקהלים, לעגו לראש הממשלה המכהן, ביזו את שלטון החוק ואיתרגו את ראשי המחנה הציוני. ראשי "ידיעות אחרונות" ואתר האינטרנט שלו החזירו אמש חפויי ראש את הפקקים לבקבוקי השמפניה שנפתחו שם ביומיים האחרונים. המדינה לא חזרה לידיו של מוזס הבוס, שכדי לחזור ולשלוט בה, שלח את פרשניו לפזר כאן בשבועות האחרונים אבקות של רעלים.
כלי התקשורת בחרו בשמאל. הציבור בחר בימין. נתניהו כנראה ירכיב גם את הממשלה הבאה. אם קרה משהו טוב בכל הרע והמכוער שמוזס ופרשניו פיזרו פה בשבועות האחרונים, זה שהציבור זיהה את השקרים שהם ניסו למכור לו וזרק אותם לפח האשפה של ההיסטוריה.
כפי שנכתב בעיתון הזה ולא בפעם הראשונה, ישראל היום היא אותה ישראל של אתמול ותהיה אותה ישראל של מחר: מדינה דמוקרטית ומשגשגת שטוב לחיות בה.
כל הרע והמכוער יישאר ככל הנראה ברחוב מוזס ובמשרדי אתר האינטרנט של העיתון.
