מכל בחינה מקצועית של ניהול מערכת בחירות, הליכוד כבש את האקורד האחרון של ההתמודדות ואילו המחנה הציוני נקלע לאלם. בנימין נתניהו התרווח מאחורי זכוכית משוריינת בכיכר רבין, אך יצחק הרצוג נותר חסר בית. מקצוענים היו שולחים אותו בחברת יאיר לפיד וזהבה גלאון, ואולי גם משה כחלון, לאתר מרתק, "סקסי", כדי לטשטש את הבלעדיות שהשיג הימין. אך הדבר לא קרה. הליכוד ומפלגות הלוויין שלו הכריזו על שביתת נשק קצרה, ואילו יריביו התאפיינו בחוסר מעש. יותר מזה, בנגמ"ש של הימין חדלו לירות, לא כן בין המחנה הציוני לבין מרצ, בין כחלון לבין לפיד. נתניהו אימץ את האסכולה שלפיה יש לחזור על טענות מוכרות. מה שהפיץ בשורה חסרת תקדים של ראיונות בימים האחרונים נשמע גם מעל לבימה אמש. האופוזיציה לא השכילה לייצר כותרת דרמטית, שתסיט את שימת הלב גם אליה. מורים ומקצוענים בחוגים לתקשורת וליחסי ציבור בכל האוניברסיטאות והמכללות ילמדו את הפרק הזה של הרגע האחרון של מערכת הבחירות חודשים רבים אחרי שתורכב ממשלה חדשה. אולי אפילו אחרי שתסיים את תפקודה.
אלה בחירות מזן חדש. בגלל התהייה המלווה את אחוז החסימה הגבוה; ותהייה לגבי דפוס ההצבעה של המגזר הערבי; ומפני שהגושים התקוטטו בתוך־תוכם יותר מאשר ביניהם; ומפני שהמדגם הראשוני אשר יפורסם מחר ב־22:00 לא יוכל להצביע בביטחון על המנצח, אלא אם תהיה הפתעה מכרעת וקיצונית, שבשלב זה שום סקר אינו רומז עליה.
האם עלה אמש בידי נתניהו ונפתלי בנט לבצע מהלך של "שובר שוויון"? אין לדעת. היום לא יתווספו סקרים לאלה אשר שודרו שלשום בכל רשתות הטלוויזיה והאינטרנט. אם תוצאות הבחירות יהיו שונות באורח משמעותי מהסקרים לטובת הליכוד ו/או הבית היהודי ו/או ישראל ביתנו, כי אז ניתן לומר כי העצרת בכיכר מילאה את ציפיותיהם. אם לאו - ייאמר ההפך.
היום כבר אין זמן לתעמולה ולשכנוע עמוק ואפילו לא שטחי. לכל היותר יבצבץ פעלול כזה או אחר. התמורות בתוך הגושים יהיו מעניינות לא פחות מאשר ביניהם, אם כי הן פחות חשובות. נותרה רק הדריכות לקראת מחר בערב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו