הציבור בימין, הממשלה בשמאל?

הנה נתון שהפרשנים באולפן לא עצרו לרגע לנתח את משמעותו: 49% מהציבור סבורים כי נתניהו הוא המתאים ביותר להיות רה"מ. רק 36% סבורים כי הרצוג מתאים יותר. מנגד, הליכוד בראשות נתניהו מקבל רק 21 מנדטים, ואילו המחנה הציוני בראשות הרצוג 25. על פי כל הסקרים, רוב האזרחים מעדיפים את נתניהו כראש הממשלה על פני הרצוג ולבני. ואולם, בשל אופן ההצבעה ופיזור קולות הימין, נתניהו עשוי להפסיד. 

במבחן אידיאולוגי נטו, השמאל הפסיד את המערכה מזמן. גם דובריו ונציגיו מודים זה שנים כי הציבור הישראלי הולך בעקביות ימינה. לכן מדי מערכת בחירות הם מנסים למצוא פתרונות יצירתיים כדי לעקוף את מוקש רצון העם ולהשתלט על ההנהגה. זה מתחיל בהסחת סדר היום מהנושא המדיני לנושאים אחרים: לעתים זה הכלכלי־חברתי, ולעתים נושאי דת ומדינה, וכך לזכות בתמיכת מצביעי ימין ולפתותם לזנוח את הנושא המרכזי. וזה נמשך בהקמת "מפלגות האמצע" או "מפלגות המרכז", שכל עניינן להעביר קולות הימין לשמאל. 

דרך אגב, יממה אחרי הבחירות כל סדר היום החברתי מתאדה כלא היה, ואת עיקר זמנו ומרצו מקדיש ראש הממשלה הנבחר לעניינים המדיניים. אהוד ברק נבחר ב־99' כשדיבר בבחירות על הזקנה במסדרון, אולם דקה אחרי שנבחר העדיף להשאיר אותה במקומה ולרוץ לשפרדסטאון כדי לנסות למסור את הגולן לאסד.

יאיר לפיד מציג את עצמו כ"מרכז", אולם אין ספק כי בכל תהליך של נסיגות הוא יהיה שותף מלא. משה כחלון היה אמנם באגף הימני בליכוד, וגם כעת מכריז על עצמו כליכודניק אמיתי, אולם סירובו העיקש לומר כעת על מי ימליץ להרכבת הממשלה אמור לעורר חשד. בייחוד כשמספר שתיים שלו, יואב גלנט, כבר הכריז כי הדיל הראשון אחרי הבחירות יהיה עם ליברמן והשני עם בוז'י. נכון שגלנט לא קובע, אולם מנין הביטחון שלא אמר מה שאמר כי זה הדיבור במטה המפלגה? אולי זה מה שמבשל מאחורי הקלעים ה"ליכודניק האמיתי"? מי יודע. ויש עניין נוסף שלא מדברים עליו כמעט: אם הליכוד יאבד את השלטון להרצוג, בעוד שנתיים מי שתעמוד בראשות הממשלה היא לבני. השאלה אם מצביעי לפיד וכחלון זוכרים עובדה זאת. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו