לפני לא מעט שנים קיבלתי את הספר "מקום תחת השמש" עם הקדשה אישית מאת מחברו. מאז קראתי בו כמה פעמים ומעולם לא התעורר בי ספק בכך שבנימין נתניהו, בנו של מי שיצק מים על ידיו של זאב ז'בוטינסקי עד לימיו האחרונים, נאמן בכל מאודו לחזון העם היהודי ולשאיפתו להקים בארץ ישראל כולה את ביתו הלאומי. סבו, הרב נתן מיליקובסקי, מצאצאי הגאון מווילנה, כמו גם אביו, נלחמו כל חייהם נגד חלוקת הארץ - וזאת היא גם המורשת שהנחילו לבנימין נתניהו.
אם מטרה זאת תצלח בידו - אין לדעת; אבל בדבר אחד אני בטוח: אמונתו בחלום הציוני גדולה לאין שיעור מזו של כל אלה שביקשו "לרקוד על הדם" בימים האחרונים, בעת שהתפרסמו ההטעיות בדבר מוכנותו, כביכול, לוויתורים מפליגים.
המאבק על שמירת ריבונותו של העם היהודי על כל חלקי מולדתו ההיסטורית בוודאי לא יהיה קל. הרבה נחישות ואורך רוח יידרשו - אולם את זאת אני יודע: אם המחנה שבראשו עומד נתניהו לא ינצח בבחירות, יתרגש עלינו אסון מדיני שיהיה גדול פי כמה מזה שגרמו מחוללי אוסלו.
זה יכול לקרות - וזה יכול שלא לקרות; והכל בידי אלה המתיימרים לעמוד בראש מפלגות הנמנות עם גוש הימין. ליברמן ובנט לא פעלו, אולי, בכוונה רעה - אם כי קשה להאמין בכך - אבל התבטאויותיהם מן הימים האחרונים, בעקבות הפרסום השקרי ב"ידיעות אחרונות" שביקש לזרוע מבוכה במחנה הלאומי, בהחלט מזכירות לי את הימים שלפני הבחירות ב־1992. אז, נאבק יצחק שמיר מול יצחק רבין - ומי שהכשיל אותו היו כל אלה שעמדו בראש שברירי מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. מחנה הימין ניצח אז בקרב המוני המצביעים, אבל כשהגיעה עת חלוקת המנדטים התברר שלמחנה השמאל יש יותר מנדטים. עשרות אלפי קולות הלכו לאיבוד בגלל מאבקים פנים־גושיים. יצחק שמיר, מפקדו המיתולוגי של הלח"י, לא נראה מספיק נחוש בעיניהם של גאולה כהן וחבריה. דבר זה מוליך אותי למסקנה שאסור לחזור על אותה טעות גם הפעם. מי שחושב שנתניהו צריך לעמוד בראש הממשלה הבאה צריך להצביע ישירות בעד המפלגה שבראשה הוא עומד. אסור להצביע בעד מי שרק טוען שהוא ימליץ עליו בפני הנשיא.
אני פשוט לא מאמין להם. הרצון הבלתי נלאה של בנט, ליברמן, משה כחלון ואריה דרעי, ושל כל שאר מאחזי העיניים, לנגוס קולות לטובת מפלגותיהם, מזכיר לי את הימים של טרם אוסלו. שמיר איבד את כיסאו בלשכת רה"מ - ומייד פרצו לשם בקול תרועה רמה אלה שחוללו את מצעד האיוולת הכי גדול שהתרחש בעולמנו מאז ומעולם.
ארגוני טרור הורשו להיכנס ללב הארץ - ומאז נרצחו מאות רבות של יהודים. וחזון בלהות כזה מבטיחים לנו עכשיו ראשי מחנה השמאל; אם רק ניסוג עוד קצת - הכל יבוא על מקומו בשלום. הערבים יהפכו לרודפי שלום ויבוא הקץ על הסכסוך המדמם זה יותר ממאה שנים.
מה שכן, חבל יהיה להיווכח שמי שתרם יותר מכל לקריסה המאיימת הזאת יהיו מנהיגים במחנה הימין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו