גם אם נדמה כי כמעט הכל כבר נאמר לקראת יום האישה הבינלאומי, ראוי ורצוי תמיד להאיר את המתחולל במגזר הדתי־לאומי והדתי בכלל בישראל, בכל הנוגע למעמדן ולייצוגן של הנשים.
מתכננים חופשה בפסח? כדאי לכם לקרוא את זה
מאבקים עקרוניים הבשילו השנה לכלל מעשה והכרעה - החל מקביעה היסטורית בדבר אישור מקומן והעסקתן של משגיחות כשרות, דרך עיסוק במצבן של מסורבות הגט, הצבת סוגיות מעמד אישי על סדר היום וחשיפת מעמדן וסביבת עבודתן של הבלניות, וכלה בדיונים ציבוריים ומשפטיים סביב ייצוגן של נשים במוסדות לאומיים ופוליטיים - בגופים הבוחרים את הרבנים הראשיים ואת הדיינים, ברשויות המקומיות, בכנסת ובמפלגות הפוליטיות עצמן.
רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
עם זאת, ואף על פי שהנשים בישראל מהוות יותר ממחצית האוכלוסייה - אימהות, בעלות משפחה, מפרנסות, לומדות ומלמדות, נשות עסקים וקריירה, יוצרות ומנהיגות - בכל זאת, פעם אחר פעם הן נדרשות להוכיח מסוגלות יתר. רק נשים נאלצות לשוב ולהציג הוכחות על מה שכבר מוכח; מעמדן, יכולותיהן, סגולותיהן הייחודיות וכישוריהן.
הנשים הן הרוב - בארץ ובעולם. בוחרות ונבחרות, מלמדות ולומדות, רשאיות להיאבק על מעמדן, על כבודן, על משכורתן, על מקומן בחברה, על זכויותיהן ועל מנהיגותן.
במעמד הר סיני הקדימו הנשים את הגברים בקבלת התורה; קודם נאמר "כה תאמר לבית יעקב" ואחר כך "ותגד לבני ישראל". המדרש מסביר שבית יעקב אלו הנשים, אשר זכו לקדימות משום שהן מזדרזות למצוות. זכינו גם בימינו שנשים רבות לומדות ויודעות תורה, בקיאות בהלכה ומדקדקות במצוות. ולכן, כאשר אנו נאבקות, למשל, על ייצוג בוועדות מינויים, ברשויות, בחברות - זה לא מאבק על סידור עבודה. שילובן המלא של נשים בחברה הוא עניין בסיסי, הכרחי, שתרומתו היא לכלל החברה.
השנה עסקנו גם בלא מעט פרשות שליליות, ובהן הטרדות מיניות בצמרת הבכירה במשטרה וחשיפת אלימות נגד נשים במרחב הציבור, הפוליטי והפרטי - גם בחברה הדתית. הסיפור המורכב של קידום נשים בכלל והעיסוק בסוגיות חברתיות ייחודיות של נשים בציונות הדתית בפרט, הוא ריקוד טנגו מתמשך, מובילים צעד קדימה ונדחפים שני צעדים לאחור. הוא בעצם מדגיש את החשיבות בציון יום האישה. ציון ההישגים מחד גיסא, והדגשת הנושאים שעוד חובה לפעול בהם - מאידך גיסא.
כמי שעומדת בראש התנועה הגדולה בישראל שמייצגת נשים ומקדמת את רעיונות הציונות הדתית, הדגשתי לא פעם: אנחנו זכאיות לשיר, לעסוק באמנות, ביצירה ובמחול, ללמוד וגם ללמד תורה, להיות חברות בוועדות ובדירקטוריונים, בגופים ממנים ובחברות עסקיות. ואנחנו גם זכאיות להגנה מול מטריד, להתייחסות משפטית שווה ונחושה מול תוקף, להתייצבות משותפת של גברים ונשים בשמירה על ערכינו המשותפים.
יש שיגדירו את המתחולל בקרב נשות המגזר הדתי־לאומי כמהפך, יש שיאמרו מהפכה. אני מעדיפה להגדיר את מה שכולנו עושות כתהליך מתמשך, שלשמחתי חודר גם לציבור הנשים החרדיות, ואשר בסופו יוביל לחברה מתוקנת יותר, שוויונית יותר וטובה יותר עבורנו ועבור הדורות הבאים.
