"כלה חושנית", "חתלתולה שחורה", "אינדיאנית לוהטת", "מלחית שובבה", "מעלפת אריות" (הטעות במקור). לא מדובר בכינויים לכוכבות פורנו או בשמות סרטים לשעת לילה מאוחרת, אלא בכיתובים המתנוססים על אריזות של תחפושות שבהם נתקלתי בשיטוטיי ברשת לקראת פורים. וזה לא שחיפשתי תחפושת באתרי סקס, אלא באתר של חברה מוכרת המשווקת אביזרים ותחפושות - גם לילדים ולנוער.
כן, גם ממרומי גיל 30 פלוס אני נהנית להתחפש. אבל משנה לשנה היכולת למצוא תחפושת שלא תעליב אותי הולכת ונעשית קשה. נראה כי יצרני התחפושות בטוחים שהכי בא לי להתחפש לנפקנית. כבודן של אלה שעוסקות במקצוע הכי עתיק בעולם מונח במקומו, אבל אני לא בכיוון. חבל שרוב התחפושות המיועדות לנשים בוגרות (ובינינו, מביש להגיד, גם לנערות) נראות ממש זולות, ולא מדובר דווקא במחיר.
השנה החלטתי להתחפש לפיראטית. רכשתי את האביזרים הנדרשים לכל יורד ים המכבד את עצמו, אבל כשהגעתי לבגדים נתקלתי בבעיה רצינית: לא היתה תחפושת אחת של פיראטית שלא כללה מחוך הדוק חושף בטן עם מחשוף שהשתיקה יפה לו וחצאית מיניאטורית שעל בחורה בעלת מימדי גוף הרחוקים מלהיות אנורקטיים, כמוני, לא עלתה על רגל אחת. בהתחלה חשבתי שרכשתי מידה קטנה או תחפושת המיועדת לילדה בת 5 (מחשבה שגרמה לי להזדעזע מכך שמצופה מילדה כה קטנה להידחס למחוך), אבל התעמקות בכיתוב על האריזה הבהירה לי שמדובר בתחפושת לאדם מבוגר.
האם ייתכן שהיצרנים חושבים שהתחפושת היחידה המתאימה לאישה היא כזו שתחפיץ אותה, תוזיל אותה ותחשוף את גופה לעיני כל? או גרוע מזה, האם הם חושבים שככה נשים רוצות להיראות ומעדיפות להיראות? קחו למשל תחפושת של שוטרת: במקום חצאית באורך סביר וירכית כחולה, נתקלתי בחולצת בטן כחולה עם כותפות ודרגות, חצאית מיני עם שסעים בצדדים וכמובן האזיקים המתבקשים, כשעל האריזה הופיעה שוטרת שהיתה יכולה לככב בכיף ב"50 גוונים של אפור".
לא אתחסד. אני יודעת שרוב הנשים לא באמת היו רוצות להיראות בפורים כמו שוטרת תקנית, או אינדיאנית שחזרה מציד באפלו, או אפילו כמו עוזרת בית צרפתייה שבאמת ניקתה עכשיו חמש שעות. אנחנו רוצות להיות מושכות ואם לא בפורים נרשה לעצמנו להשתחרר קצת, אז מתי? אבל תנו לנו את אפשרות הבחירה.
מיותר לציין שפיראטית (סליחה, "שודדת ים סקסית") כבר לא אהיה בפורים הקרוב, גם לא מלחית לוהטת או עוזרת בית חושנית, רק כי לא בא לי להידחס לתוך שמלה קטנה עם סינר לבן, ביריות עם פפיון תואם ולאחוז במקל קטן לניגוב אבק ולעמוד בפוזה שמחמיאה רק למלאכיות של ויקטוריה סיקרט (תיאור מדויק של אריזת התחפושת, אגב). אני את פורים אחווה בדרכי שלי, ואת רקדנית המולאן רוז' שאהיה אני מכינה במו ידיי, פשוט כי זו הדרך היחידה שבה אוכל להיראות מכובדת. אני אישה הרי, ולפי יצרני התחפושות העלומים, נידונתי לחשוף את גופי ברשות הרבים, בין שאני רוצה ובין שלא. אז לא תודה, אני מוותרת על התענוג.
