1. גל מקל. צריך להעריך את השחקן על שלא בחר בפתרון הקל. הכי פשוט היה לאמץ את מה שרוב הלגיונרים היו עושים ולחזור לארץ. יש לא מעט שיקולים שהיו גורמים לכל ספורטאי ישראלי שחווה פסגות בקריירה לדחות על הסף את ההצעה של ניז'ני: הקור הרוסי, סיכויים מעטים לעלות להצלבה, אי ודאות לגבי השתתפות ביורוליג בעונה הבאה, והכי חשוב - להיות כינור שני לטיילר רוצ'סטי המצוין, שמקבל כ־31 דקות למשחק ביורוליג. היו שטענו שמדובר בשיקולי מס, אבל הוא משלם כבר עכשיו 39 אחוזי מס בארה"ב.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
2 מקל ומכבי. גורם במכבי גיחך שלשום לנוכח החלטתו של השחקן: "אם הוא חיפש מסגרת אירופית בכירה ולשחק פעמיים בשבוע, מה היה רע בהצעה שלנו לפני חודשיים? לא רק שהוא ביזבז חודשיים ללא משחק, הוא מעדיף קבוצה זרה שתיפול כנראה בקרוב מהיורוליג על מכבי שתהיה בהצלבה". ואולם מקל לא רצה לבוא ולכפות את עצמו על קבוצה שמנהליה מתקשרים אליו בארבע בבוקר אחרי הפסדים וחודשיים שכחו ממנו (וגם הציעו 400 אלף דולר פחות מניז'ני) ולדרוך על הבלטה של יוגב אוחיון.
האחרון הוא המרוויח הגדול מההחלטה: הוא גם יישאר הישראלי המוביל ועמדת המיקוח שלו השתפרה לקראת המו"מ על החוזה החדש.
3 מקל וירושלים. הקבוצה מהבירה עדיין לא הספיקה לספור עד עשר מהנוקאאוט שספגה ממכבי, ושוב נשלחה לקרשים. יותר משהעגל רצה לינוק הפרה רצתה להיניק. הניצחונות על הרצליה, גלבוע ואילת השכיחו את הפיאסקו ביורוקאפ. מקל כבר לקח בישראל, אז איזה אתגר ירושלים היתה יכולה לספק לו? שלא ישכח למסור ד"ש לאקס פרחוסקי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו