יהיה עשר

1. הדעה הרווחת היא שהשלג שנחת על ארצנו הוא המשך הניסים שקיבלה מכבי ת"א בחצי הגמר מול מכבי חיפה. אלכס טיוס הפצוע החלים, סילבן לנדסברג כבר אחרי השפעת והאנטיביוטיקה, יוגב אוחיון, בראיין רנדל ודווין סמית', ששיחקו 40 דקות (פלוס־מינוס) בחצי הגמר, קיבלו סוף סוף חמשוש ללא משחק, ובעיקר גיא גודס ופיני גרשון קיבלו זמן לחשב מסלול מחדש. 

מאז הניצחון הגדול על ריאל מדריד מכבי ת"א נראית רע מאוד: בחירת זריקות שגויה בהתקפה, מרקז היינס שוב בעמדת נוכח/נפקד, סופוקליס שחורצאניטיס לא אוהב לשחק בליגה ובכל מקום שלא קוראים לו היכל מנורה מבטחים, וההמראות של טיוס קורקעו. 

הגמר הערב הוא במקום שמכבי ת"א לא אוהבת לשחק בו. בשלושת ביקוריה האחרונים בארנה בירושלים היא ספגה יותר מ־80 נקודות, וג'רמי פארגו נראה אובד עצות עם תשע נקודות בלבד בממוצע. פארגו, בדקו באחת הקבוצות בליגה, החטיא 15 מ־16 הזריקות האחרונות שלו משלוש כאשר הוא קיבל את הכדור במסירה (Catch and Shoot), לעומת היכולת שלו לקלוע באחוזים גבוהים תוך כדי כדרור. 

גם גודס יודע שבשבועיים האחרונים זה לא רק שמכבי נחלשה, אלא גם שהקבוצות ממול מצאו את המטמון מולה: משחק אגרסיבי (חיפה שלחה את מכבי ת"א 35 פעמים לקו), לחץ על היינס, עיכוב ומניעת מתפרצות גם על ידי עבירות ומשחק סבלני בהתקפה תוך כדי ניצול הצדדים החלשים יותר של מכבי בהגנה (שחורצאניטיס ולנדסברג).

2. הבעיה של הפועל ירושלים היא לא רק שהיא לא דומה במשהו למכבי חיפה או לאלבה ברלין ברמת האגרסיביות בהגנה, אלא שגם היא (ובעיקר יותם הלפרין) נוטה להתאייד מול לחץ. בארבעת הניצחונות של ירושלים על מכבי ת"א בשנתיים האחרונות היא קיבלה מהלפרין לפחות 13 נקודות, שתי שלשות ומדד 21. בהפסדים הוא נעצר על חמש נקודות ומטה, לא קלע יותר משלשה אחת, והכי חשוב - לא הגיע כלל לקו. הלפרין נוטה גם אחרי משחק גדול שלו לתת לאחרים בקבוצה להשפיע. 

המאמן דני פרנקו דחף קצת יותר בתקופה האחרונה את אדם אריאל, והערב הוא צריך לשחק לא מעט בהרכב שבו דונטה סמית' משחק כארבע וחופר בפנים על רנדל, כאשר אריאל והלפרין בחוץ. יהיה מעניין לראות אם מול טיוס הוא ישחק עם טוני גפני האתלטי משיקולי הגנה או יעדיף את ג'וזף ג'ונס, שיוציא ממנו עבירות אבל יחשוף את ירושלים למתפרצות. 

זה הגמר העשירי בין הקבוצות - יהיה עשר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו