האם זה הצליח? מאוד מוקדם לשמוח. לא כדאי לפתוח את בקבוקי השמפניה. אם אתם מכירים את הרגולציה הישראלית, אל תוציאו את הכוסות מהארון. מה שהציגו אתמול הרגולטורים לחברות האנרגיה זו תמונת עולם אידילית. יותר מה שרצוי ופחות מה שמצוי. מצד אחד זו התפתחות מבורכת לרגולציה הישראלית, שהצליחה לגבש עמדה קוהרנטית בזמן קצר. מצד שני התמונה שצוירה קצת ורודה מדי.
בסוף תהיה פשרה
בתמונת העולם האידילית שציירו גורמי הממשלה התחרות תהיה בין כמה גורמים שישווקו גז טבעי לכל דורש ותיווצר תחרות. בתמונת העולם האמיתית, צריך עוד לנהל מו"מ עם בעלי שדות הגז, להשיג אישור של ממשלה (נבחרת) ובסוף גם לפתח את שדות הגז החדשים.
אומרים שהכי כדאי להיות יפה, צעיר, בריא ועשיר. נשמע מתכון מנצח. אבל מה לעשות שלא תמיד מקבלים את הקלפים האלה ביד. מי שמצא את שדות הגז האלה הוא לא פראייר. ממשלת ישראל לא יכולה להצטייר כגורם שלא מכבד את תנאי השוק, ובנוסף אסור להיכנע ליצירת מונופול גז אימתני שיגבה סכומים בלתי נתפסים מהציבור. התוצאה תהיה כנראה סוג של פשרה, בסעיפים השונים שעליהם מדובר. ואם זה לא מספיק מסובך, כלומר התיאום בין כל כך הרבה זרועות של הממשלה וניהול המו"מ עם חברות מסחריות "לא פראייריות", יש גם איום בהליכה לבג"ץ על ידי ח"כ יחימוביץ'. מי אמר שפשוט אצלנו? ולכן, המתינו עם יין הנתזים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו