הבון טון העונה, חוץ מהתבכיינות על רמת הכדורגל ועל התנהלות כל מנהלי הענף, הוא לחתוך את השופטים.
עכשיו תצעקו "בצדק!" ויודעים מה, אתם צודקים. אבל מתי בפעם האחרונה התמודדתם מול החלטה במאני טיים? כזו שמוכרחים לקבל תוך פחות מחמש שניות (במקרה הטוב), או לדייק בקביעה שלכם תוך צפייה חד־פעמית באירוע, ללא הילוך חוזר וללא מבקר מדינה שיגיד לכם אם צדקתם או טעיתם מספר רגעים לאחר מכן.
אין לי אהבה גדולה כלפי אלון יפת. כמו כל אוהד כדורגל, גם לי יש ממנו זיכרון מר במיוחד שעליו חתום האיש שמותח את מרפקיו לפני כל שריקת פתיחה. ובכל זאת, גם כש"הרג" אותי באיצטדיון בכפ"ס בשנת 2000, הבנתי שכנראה אין לו משהו אישי נגד המועדון.
אפשר כמובן לפתור דילמות מהסוג הזה, אבל יש משהו יפה בענף שמאפשר גם לשופט (אפילו אם מדובר באחד ששילם כופר למס הכנסה, רחמנא ליצלן) להישאר בן אנוש. אם הוא יוכנס להקפאה, זה מה שימנע ממנו להתרסק שוב במאני טיים? איך שופט שיוצא מהפריזר חוזר לדשא? לירן ליאני הפך לשופט בג"ץ? במקום דניאל בר נתן שלחו לטדי את אהרון ברק?
ואגב יפת, התנצלותך יפהפייה, אבל אני לא קונה אותה. בפעם הבאה פשוט תקשיב לצוות הבכיר שאיתך, אם האגו העצום יאפשר לך לחרוג ממנהגו.
זו המהות והשורה התחתונה: יפת וחבריו אינם מורמים מעם ובטח לא מהשחקנים, הקוונים ושופטי הרחבה. ולא משנה מה יו דאלאס אומר לכם - לא בגללכם הגענו לאיצטדיון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו