פחות מחודש לאחר שישראל סיכלה, לפי מקורות זרים, ניסיון של חיזבאללה לבסס אחיזה ברמת הגולן, פתחו לוחמיו במתקפה על המורדים הסורים בגולן, העשויה להעביר לשליטתם את כל צידו הסורי של הגבול ברמת הגולן.
בימים האחרונים יצאו לוחמי הארגון, לצד חיילי המשטר הסורי, במתקפה רבתי נגד כוחות המורדים בגיזרה זו. לעת עתה, עלה בידי אנשי חיזבאללה ולוחמיו של בשאר להשיב לידיהם את השליטה על כמה עיירות וכפרים, ובעיקר על כמה תלים אסטרטגיים החולשים על הגבול הישראלי־סורי, כמו גם על הדרך מדמשק דרומה אל העיר דרעא.
אין בהצלחות אלו כדי לשנות מן היסוד את מהלך המלחמה בסוריה. לאף אחד מן הצדדים - לא למשטר הסורי אך גם לא למורדים - אין אפשרות להכריע ולהביס את יריבו. שני הצדדים חלשים מדי, מדממים ומותשים מכדי לזכות בניצחון המכריע על האויב, ובינתיים הם מקיזים זה את דמו של זה. מי שמשלמים את המחיר הם עדיין תושבי סוריה, או מי מהם שעדיין נותרו בבתיהם ועל אדמתם. בשאר נשען בעיקר על בני העדה העלווית, ומגרד את תחתית החבית הסורית במאמציו לגייס לוחמים לצידו. משלוח של כמה אלפי לוחמים מיומנים של ארגון חיזבאללה מסייע לו לבלום את יריביו ולהכריע קרב במקום כזה או אחר, אבל אין בו די כדי לנצח במלחמה.
ובכל זאת, לקרב על הגולן חשיבות רבה בעבור המורדים, בעבור בשאר ובעלי בריתו מחיזבאללה, וגם בעבור ישראל. בקיץ השתלטו המורדים על מרבית הרמה הסורית ודחקו את רגלי המשטר ותומכיו ממרבית התלים המשקיפים לעבר צידו הישראלי של הגבול, ואגב גם לעבר השטח הסורי. הדבר עורר חשש בישראל כי מורדים אלו, שבחלקם הגדול משויכים לתנועות איסלאמיות קיצוניות, דוגמת חזית הנוסרה, יפעלו גם נגדנו, דבר שבינתיים לא קרה.
השתלטות המורדים על הגבול הישראלי־סורי קירבה אותם אל דמשק והציבה איום משמעותי על הבירה הסורית, שבעטיו התגייס חיזבאללה לסייע למשטר וכפי שעשה בצפונה ובמערבה של סוריה (העיירה קוציר במאי 2013 ורכס קלמון באביב 2014), שלחו אנשיו כוחות שיגרשו את המורדים מעמדותיהם בגולן הסורי, על הדרך בין דמשק לדרעא, בואכה הבירה הסורית.
העובדה שבסוריה משוכנעים כי ישראל וירדן הן העומדות מאחורי המורדים, וכי שתיהן פועלות לכונן רצועות ביטחון לגבולן עם סוריה, רק חיזקה את המוטיבציה בדמשק ובביירות לצאת למהלך. אפשר מאוד שהודות לסיוע שמגישים לוחמי חיזבאללה לצבא הסורי, יעלה בידי בשאר לשוב לשלוט לאורך הגבול הישראלי־סורי. אבל כפי שכבר קרה במשך ארבע השנים האחרונות, הישג כזה או אחר של המשטר הסורי או של המורדים אינו מבשר את סיומו של הקרב על סוריה או כל הכרעה משמעותית בו.
לישראל אין לכאורה כל סיבה לדאגה אם ישוב בשאר למעבר קונייטרה. במשך השנים הוא הקפיד לשמור על השקט לאורך הגבול. אבל הקול קול בשאר והידיים ידי נסראללה. בשאר תלוי כיום באיראן ובחיזבאללה, ויש להניח כי אם הצבא הסורי יחזור לגבול, ההחלטה אם לשמור על השקט לאורכו תהיה של נסראללה לא פחות מאשר של אסד.
