בשבתו אמש מול רינה מצליח בתוכניתה "פגוש את העיתונות" נקב אביגדור ליברמן במחיר כניסת "ישראל ביתנו" לקואליציה הבאה: הוא ימיר את כורסת שר החוץ במסוק של שר הביטחון. לא פחות ולא יותר.
ליברמן, שמפלגתו שקועה ביוון המצולה של חקירת השחיתות הגדולה בתולדות הפוליטיקה הישראלית, היה מעורפל בשורה של נושאים. אפילו בסוגיית נאומו של בנימין נתניהו בסנאט ובבית הנבחרים לא נקט עמדה בעד או נגד אלא אמר כי סומך על ראש הממשלה שיחליט נכון, וכל אחד יבין ככל העולה על רוחו. רק בעניין תיק הביטחון - שגם נפתלי בנט לוטש את עיניו לעברו - היה חד ותקיף ובהיר ובלתי מתפשר. כמו סיסמת הבחירות שלו - תכלס ליברמן.
נכון לעכשיו מדשדש ליברמן בתחתית הסולם. אין ודאות כי "ישראל ביתנו" תדלג מעל אחוז החסימה. הרי טובי שריה נשלחו הביתה, ורעי עסקניה טרודים בחקירות המשטרה. אך גם אם יעלה בידו להיבחר בראש סיעה קטנה, ואפילו בינונית, לכנסת הבאה, אין מי שיעניק לו את התיק הנכסף.
יש לכך שתי סיבות ברורות. האחת, שהתפקיד אינו דומה לזה של שר החוץ המעופף בהנאה בעולם. עד ששר הביטחון מגיע לכותרת ולתשומת הלב הציבורית ממתינות לו מדי חודש עשרות החלטות קשות ואלמוניות, שעלולות לסכן חיי אדם ולבזבז בטעות מיליונים רבים. זה תפקיד פרטני. מי שראה את ליברמן בקבינט יודע כי הוא אדם של תזזית, אין לו סבלנות לעסוק בפרטים.
והאחרת, שבמשרד הביטחון יגלה כי אי אפשר לחסל את חמאס בהבל פה, ושיקול הדעת מחייב קבלת החלטות שמתבססות על פשרה וויתור כפי שעלה מכל המבצעים הצבאיים של נתניהו ואהוד ברק ומשה (בוגי) יעלון וגבי אשכנזי ובני גנץ. ליברמן ובנט לא יוכלו להגיע ברצינות לתובנה אחראית אחרת.
לא נתניהו ולא יצחק הרצוג יוכלו להעניק תיק כזה לליברמן כשבזירה מצויים בראש ובראשונה יעלון ולאחריו יואב גלנט ועמוס ידלין ואפילו עמיר פרץ שנכשל במלחמת לבנון השנייה (פרט לכיפת ברזל) אבל צבר מידע רב. אני משתעשע בניסוח שישמיע באוזני מצליח בערוץ 2 כאשר יצטרף (אם בכלל) לקואליציה הבאה, והנה איננו שר הביטחון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו