הסרטן הוא חלק בלתי נפרד מחיי מטופלים רבים, ובזכות הרפואה המתקדמת רובם יבריאו - או יזכו לחיות עימו שנים רבות. כשאני מתבוננת במאמצים שלנו, אנשי הקהילה המקצועית, להקל על החולים שמצבם אינו מאפשר ריפוי, אני מבחינה בטיפול רפואי רודף טיפול רפואי, הכולל התערבויות אינטנסיביות ויקרות שמורידות את איכות החיים ולאו דווקא מאריכות אותם.
מחקרים מצביעים על כמה גורמים משפיעים על איכות החיים בשבועות האחרונים של המחלה, ובהם: משך וחומרת כאב, ניהול רפואי של כאב, נאמנות לרצונות החולה, פעילויות מעשירות ותקשורת בין חולים, בני משפחה ואנשי מקצוע.
חיי בני אנוש שווים כל הוצאה כספית. אך הדברים החשובים ביותר בחיי המתמודדים עם סרטן, כמו בחיי כולנו, הם אלו שאין להם מחיר כספי. אלו שגובים מחיר רוחני. בניסיון להעצים את החיים אנחנו נוטים לברוח מהם. בריחה מתוצאות של מחלות קשות לא תעלים אותן והתמודדות עם החיים כאן ועכשיו, על כל הרבדים, היא קריטית לחולה הסרטן כדי להפיח בו תקווה. זו תקווה לריפוי של קשרים, תקווה לקירבה, תקווה למצוא משמעות ולהתעצם, תקווה לחיים טובים.
הסתכלות באמת הבלתי נמנעת שכולנו בני תמותה - גם חולה הסרטן אך גם הרופא שלו וגם בני משפחתו - היא הדבר הכי עוצמתי במסע אל חיים של משמעות.
לצערי, זווית הסתכלות זו חסרה בחברה שלנו. זהו תוצר של רשלנות תרבותית ומדינתית, שאיננה מציעה מספיק תמיכה ומשאבים לצוות הרפואי שעליו נופל נטל ההחלטות, אך לא רק - היא נובעת גם מתרבות ההכחשה שמשגשגת בעידן המודרני והמסרים המיידיים, בוודאי במדינה עמוסת איומים כמו ישראל.
לעיתים קרובות האדם החי עם סרטן המאיים על חייו כמה לשיחה פשוטה ובטוחה כדי לצאת מבדידותו ורוצה לספר לקרובי משפחתו איך הוא חפץ לחיות את חייו עד הרגע האחרון. כל מה שאנחנו צריכים, כחברה, הוא לשנות תפיסה ולאפשר לשקול מראש החלטות גורליות וחשובות, ליצור התמודדות עם המחלה שתאפשר חיים בכבוד, בתקווה ובמשמעות. מתי? עכשיו! אל תחכו למצבי חירום ולחץ.
חשוב לגשת אל החולה בישירות, בכנות ובאמון שאנחנו נותנים בכל אדם. לברר איתו מהם הדברים היומיומיים שמהם הוא שואב כוחות; מהם הרגעים שבהם הוא מרגיש שהוא מבטא את המהות שלו; מיהם האנשים שהוא רוצה להיות בקרבתם; ומהם הדברים שהוא רוצים לומר לסביבה שעדיין לא אמר. דווקא שיחה פתוחה על חומרת המצב הבריאותי יכולה ליצור בהירות, לחדד את הזמן הצפוי לחולה – בין שהוא עתיד להירפא ובין שלא - ולתת לחייו משמעות אמיתית.
הכותבת היא ראש תחום סוציאלי־קליני בארגון "גישה לחיים" (תשקופת)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו