שיבת בני בגין לזירה הציבורית תביא תועלת לא רק לליכוד, אלא גם לשלטון החוק. בהגיבו על יוזמת משה (בוגי) יעלון, שהציע לו להשתתף בבחירות לכנסת ה־20, הזכיר לו בגין כי נדחה על ידי תנועתו בפריימריז של 2013.
"הפייגלינים" שהוציאו עליו חוזה, אמר לו בערך יעלון, התנגדו גם לי. אך בפריימריז של 2015 הם כשלו ופרשו והלכו לרעות בשדות זרים. זו היתה הנקודה הארכימדית שפתחה את המשא ומתן, אשר נמשך לאחר מכן עם בנימין נתניהו עד שהסתיים במקום ה־11 ברשימת הליכוד.
מאז 2013 טען ידידו דן מרידור כי לא עמדתו הפשרנית בתחומים המדיניים הכשילה אותו בפריימריז הקודמים, אלא ההגנה שהעניק לבג"ץ. לכן גם בגין - שדבק ברעיון ארץ ישראל השלמה אך תמך בבג"ץ - לא נבחר. עתה חזר, וזו בשורה טובה למעמדו העצמאי של העליון.
נאמן למורשתם של זאב ז'בוטינסקי ולאביו מנחם בגין, סירב הדוקטור לגיאולוגיה להשליך לצידי הדרך את שלטון החוק כדי לקדם את המטרה המרכזית שלו ליישב את הארץ מהים עד הירדן. בנו של מי שטבע את הביטוי "יש שופטים בירושלים" עשה כל מאמץ לקיים כל התנחלות ביהודה ובשומרון עד לצומת שבו ההתנגשות עם שלטון החוק הגיעה לנקודת רתיחה.
בשתי הממשלות שהרכיב נתניהו היתה קבוצה בולטת של שרים ממפלגות שונות אשר מנעו פגיעה או כיווץ במעמד בג"ץ. הם סייעו לנתניהו לאזן את הלחץ שהופעל עליו מימין, מטעם חלק ממפלגתו, וכן מטעם הבית היהודי וישראל ביתנו.
בממשלה המסיימת את כהונתה בלטו השותפים הקואליציוניים כ"נטורי קרתא" של העליון. ספק אם יכהנו בממשלה הבאה אם תורכב על ידי נתניהו. בגין ימצא את עצמו כמעט יחיד במאבקו להימנע מכל שינוי במעמדו של בית המשפט העליון. תפקידו ייחודי.
אך לא רק בתחום זה. בגין הוא תוספת איכותית לכל דיון מדיני וביטחוני, ונצמד לאמת שלו כפי שהתברר אפילו בהסדר שניסה לעשות עם הבדואים בנגב. יושרתו וטוהר כפיו וצניעותו הם נכסים להתגדר בהם בעידן שבו מלאה הארץ חמס ותאוות בצע וניקור עיניים. אוסיף גם בלשון מדור האבות: והוא גם בא מבית טוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו