יוּסי אדלר אולסן הוא הנציג הדני לצונאמי סופרי המתח הסקנדינביים. לצד סטיג לרסון המנוח (שבדיה) ויוּ נסבו יבדל"א (נורבגיה), משלים אולסן את המעגל ויוצר בלש מאופיין היטב, קארל מרק, העומד בראש מדור Q במשטרת קופנהגן, המדור הנידח ביותר העוסק בתיקים מן העבר.
התיק המונח לפתחו של מרק מוזר במיוחד, מכיוון שכבר יש מי שהורשע ברצח המזוויע של אח ואחות, שאירע לפני 20 שנה; הרוצח אפילו מרצה את עונשו בכלא. אז למה לפתוח תיק סגור? ואיך פותרים אותו? לא פשוט, מתברר. בייחוד כשכל הסביבה שמה לך רגליים. מצויד בעוזר נאמן, פליט סורי בשם אסד, וברוז - מזכירה חדשה רבת תושייה שמרק מנסה להתעלל בה משום שהוא חושב שהיא שתולה של הבוסים שלו, מפענח הבלש הדני את התעלומה, למרות שהיה מעדיף לבלות את זמנו בחוסר מעש ובשינה.
"הציידים" הוא רומן מתח כהלכתו המכיל מידה לא מבוטלת של אלימות, אך יותר מכך - הוא גם כתב אישום חברתי חד ונוקב. מצד אחד - החוג הנוצץ של קופנהגן, צעירים עשירים ומושחתים, שמאמינים שהכל מגיע להם - והם יכולים לבצע מעשי זוועה בלי לשלם עליהם שום מחיר. ומן העבר השני - צעירה חסרת כל לכאורה, הומלסית המשרכת צעדיה בתחנת הרכבת, גונבת מזוודות וחיה מן היד אל הפה.
דרך הצעירה ההומלסית אנחנו מתוודעים אל גיבורה טרגית אחרת, זונה שקו החיים שלה עובר דרך מזרק ההרואין, ולעולמה, הנמצא בתחתית של התחתית, שבו אין מקום לשום תכונה אנושית, כגון כבוד או נאמנות.
אולסן מטלטל אותנו בין שני הקצוות - בין ארמונות הפאר והשפע הבזבזני־קפיטליסטי של דנמרק, בני אליטה שליבם גס בכללי החברה ובחוקיה ושעבורם התעללות אכזרית באחרים היא זכות המוקנית להם מתוקף מעמדם (עם יותר מקריצה ל"החבל" של היצ'קוק), לבין הזונה המוכנה למכור את גופה ונשמתה תמורת עוד מנת סם. הקורא, שמעצם היותו שייך לחברה המאפשרת את קיום שני הקצוות הללו, מרגיש סוג של אשמה. אולסן אינו מקל עליו. הוא מטיח מראה אכזרית מול עינינו.
זהו הספר השני בסידרת מדור Q, והשני היוצא בעברית (הראשון היה "אישה בכלוב" המצוין). באופן לא שגרתי הספר זכה לשם שונה כמעט בכל שפה שבה יצא לאור. בדנית הוא נקרא "ציידי הפסיונים", העיסוק החביב על בעלי הממון, בארה"ב - "החסרה", באנגליה "חרפה", בספרד "הבחורים שנפלו בפח" - וכן הלאה. נדמה לי ש"הציידים" העברי קולע טוב יותר לאופי הרומן, ובייחוד למסר שהוא מבקש להעביר: בלי שנרגיש, מתהלכים בינינו ציידים, שכולנו משמשים להם לא יותר ממטרות. הציד נועד רק להעלות את רמת האדרנלין בדמם. ¬
הציידים / יוּסי אדלר אולסן
מאנגלית: ארז אשרוב, כנרת זמורה ביתן, 411 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו