ימיה הראשונים של הממשלה הבאה יהיו ימים של חסד. פעם דיברנו על מאה ימים, אבל בעידן של עומס תקשורתי בלתי נתפס, של מסרונים וציוצים, ייתכן מאוד שמדובר בחסד קצר הרבה יותר. בתקופה הזו מוכן הציבור לברך על צעדים בלתי שגרתיים והביקורת מתוך שורות הקואליציה מרוסנת מאוד, כיוון שהכל מבקשים להפגין אחדות, וגם האופוזיציה נזהרת לבקר, כדי שלא יטענו כלפיה כי לא איפשרה לשלטון החדש לפתוח את פיו.
לראש הממשלה שייבחר מומלץ שלא להתמהמה, ולהיפגש מייד עם הנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס ועם מלך ירדן עבדאללה השני. פגישה עם נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי חשובה גם היא, אם היא אפשרית. בפגישות עם שלושת מנהיגי העמים שחתמו איתנו על הסכמים מדיניים, כדאי להתוות את הדרך להמשך המהלך המדיני, על בסיס היוזמה הערבית שמשמעותה היא נכונותה של ישראל לפתרון שתי המדינות על בסיס קווי 67', עם שינויים מוגבלים ושווים, והקמת בירה פלשתינית בשכונות הערביות של מזרח ירושלים.
ישראל תתחייב שלא להמשיך בבנייה בהתנחלויות, לפחות למשך המשא ומתן, אשר עשוי להיות קצר (בין שלושה חודשים לשנה), ואילו הפלשתינים יידרשו להפסיק כל מהלך חד־צדדי שלהם.
קירוב הפריפריה למרכז
צעדים מיידיים אשר יוכלו להשיב אמון בין הצדדים: החזרת כספי המכס, אשר ישראל גבתה עבור הפלשתינים ולא העבירה להם; מתן אפשרות לייבוא חקלאי מרצועת עזה לישראל ולגדה המערבית; פתיחה מחודשת של האוריינט האוס בשכונת אבו עוביידה שבמזרח ירושלים; חזרה ישראלית לוועדה הישראלית־פלשתינית למניעת הסתה (שפעלה בשנות ה־90, וישראל החרימה אותה); הגדלה מבוקרת של מספר הפלשתינים מן הגדה המערבית ומעזה, אשר יורשו לעבוד בישראל; בדיקה מחודשת ומעמיקה של כל תיקי המוחזקים במעצר מינהלי, מתוך מטרה לצמצם את מספרם עד למינימום; הודעה על נכונות לשיתוף פעולה מלא עם ועדת שאבאס (ועדת החקירה מטעם המועצה לזכויות האדם של האו"ם בנושא צוק איתן) מתוך כוונה להציג את הטיעונים הישראליים באופן מפורט; החלטה על העברת צינור המים לעיר הפלשתינית החדשה רוואבי, במטרה לאפשר את אכלוסה המיידי.
שני מהלכים מהירים בנושאי חוץ הם השלמת המו"מ עם טורקיה כדי להביא לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין הצדדים ולהחזיר את שני השגרירים לתפקידם (לכאורה, סלע המחלוקת העיקרי הוא תשלום הפיצויים), ויוזמה לחידוש היחסים הדיפלומטיים עם קובה בעקבות ההחלטה האמריקנית בנושא זה.
על ישראל לאשרר את חתימתה על אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ולהצטרף אליו כחברה. אנחנו מתגאים, ובצדק, במערכת המשפט שלנו, ואין לנו סיבה אמיתית לחשוש מבית הדין, ולהציג עצמנו בעיני העולם כמי שנמלטים מבדיקה. יש לישראל טיעונים לא מבוטלים בנושאים העלולים לעלות נגדנו, והצטרפות לארגון שאנו עצמנו נאבקנו למען הקמתו תהיה הדבר הנכון מהבחינה המוסרית ומהבחינה המדינית.
נושא הנמצא בגבול החוץ והפנים הוא שאלת הפליטים שהגיעו ארצה מאפריקה, נטולי אישורי עבודה ונמצאים במעצר למחצה, כאשר הממשלה נגררת לבית המשפט ומשנה פעם אחר פעם את החוק בנושא זה. אנחנו נמצאים במצב שבו הגדר שנבנתה מונעת את בואם של פליטים חדשים, ולכן אפשר לבחון את המצב לגבי הפליטים הקיימים - להחליט למי אפשר להעניק מעמד פליט וכיצד פועלים מול האחרים. ממשלה חדשה צריכה להתייחס לאנשים אלה באורח הומני, למצוא את הדרך לאפשר להם לעבוד בישראל ולא להפוך אותם לאסירים.
בתחום הכלכלי־חברתי, המהלך האסטרטגי של הממשלה החדשה צריך להיות הרחבה, ועליו לבוא לידי ביטוי בהשקעה מיידית בתשתיות לאומיות, ובעיקר ברכבות. אין כמו רשתות תחבורה מתקדמות כדי לקרב פריפריה למרכז, ולהרחיב את מגוון ההזדמנויות של התושבים הגרים רחוק ממרכז הארץ.
נכון יהיה לממשלה החדשה להודיע על כוונה לממש הן את המלצות ועדת טרכטנברג (בעיקר בתחום המיסוי) והן את המלצות ועדת אלאלוף (בעיקר בתחום הדיור הציבורי). הממשלה היוצאת אמנם אימצה את המלצותיהן של שתי הוועדות, אך לא הקצתה מספיק משאבים כדי לממשן.
את ההחלטה על ביטול אגרת רשות השידור מומלץ לבטל, ולשנות את הרפורמה ברשות, כך שלא יהיה צורך לשפוך את התינוק עם מי האמבטיה. ביטול האגרה לא יביא לעצמאות יתרה של הרשות אלא לתלות יתרה בשלטון. לוח הזמנים שעליו הוחלט למימוש הרפורמה מחייב פעולה מיידית כדי לעצור אותה.
את בעיית יישובי הפזורה של הבדואים בנגב יהיה אפשר לפתור באמצעות המלצותיה החשובות של ועדת גולדברג, לפני שעוותו ושונו. גם אותן יהיה צורך לממש תוך הידברות עם מנהיגי הבדואים בנגב. יש מקום להגיע לפשרות (בעיקר בנושא הפיצויים בכסף ובשטח), אבל זהו בסיס המאפשר פתרון בעיה המתרחבת והולכת, ששום ממשלה לא הצליחה לפתור עד כה.
את הנושא הפתטי של גיוס בחורי הישיבה מומלץ לפתור בחקיקה פשוטה: תוספת לחוק שירות ביטחון, הפוטרת משירות, לצד נשים דתיות, גם גברים המצהירים כי אינם יכולים לשרת בצבא מטעמי דת. אין שום צורך להקים שירות אזרחי גדול, מסורבל ויקר, כדי שבחורי הישיבה ימצאו עצמם מורים לנושאי יהדות בבתי ספר חילוניים, ויזכו במעמד של מי שמילאו את חובם לחברה, ממש כאילו היו חיילים. שינוי זה יביא תלמידי ישיבה רבים אל שוק העבודה, ויפנה מקומות רבים בישיבות.
ממשלה חילונית תהיה חייבת לנתק בין חוקי האישות לבין החוקים הדתיים, ולאפשר סוף סוף נישואים וגירושים אזרחיים בישראל, לצד הנישואים והגירושים הדתיים. אך ממשלה עם דתיים תדחה את המהלך הזה לפעם אחרת.
הממשלה הבאה תצטרך לבדוק לעומק את החקיקה האנטי־דמוקרטית של השנים האחרונות, ולהפוך את השינויים הנדרשים לחלק מן ההסכם הקואליציוני, כך שיובטח מראש רוב לביטולן של גזירות אשר פוגעות במיעוטים ומגבילות את פעילותם של גורמים המבקרים את הממשלה. ¬
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו