הצלחתו של הארגון החות'י בתימן להשתלט באופן סופי על הבירה צנעא בשבוע האחרון והתפטרות הממשלה המקומית בעקבות זאת, בראשות הנשיא רבו מנסור האדי, הן הצלחה אסטרטגית משמעותית עבור משטר האייתוללות בטהרן, המצטרפת להצלחות איראניות נוספות בעיראק ובגיזרת הדיון על הגרעין האיראני.
במשך עשור נאנקת תימן תחת סכסוכים שבטיים ובין־דתיים קשים, שמטרתם להשפיע על זהות המדינה המשוסעת ועל מאפייניה. מאורעות "האביב הערבי" - שלא פסחו על תימן והביאו להדחתו של הדיקטטור רב־השנים עלי עבדאללה סאלח - רק הגבירו את חוסר הוודאות והיציבות במדינה ואת השסעים השורשיים ממילא ונתנו את האות לתחילתה של תקופת פיגועים רצחניים וכאוס רבתי ברחובות.
אמנם "ועידת הדיאלוג הלאומי" - שהורכבה ממנהיגי הקבוצות הפוליטיות השונות בתימן - התכנסה וקבעה כי המבנה החדש של המדינה יושתת על מדינה פדרלית, בעלת שישה מחוזות עצמאיים ושלטון מרכזי פדרלי בבירה צנעא, אך סירובם של החות'ים להסדר מנע את מימושו. אלו טענו כי הממשל המרכזי מפלה לרעה את קבוצתם ומדיר אותם מאזורים עשירים במשאבי טבע ומגישה לים.
גורם נוסף המהווה סיבות לחוסר היציבות בתימן הוא הארגון הסוני אל־קאעידה בחצי האי ערב. ארגון זה הוא האחראי העיקרי לגל הפיגועים בתימן בשנים האחרונות והוא מהווה מטרה קבועה עבור חיל האוויר האמריקני, שמשתמש בכלי טיס בלתי מאוישים כדי לפגוע במפקדי הארגון ובפעיליו. וכך, באופן אבסורדי, משתפת ממשלת תימן פעולה עם אותם חות'ים שיעים עוינים בעצמם כדי לבלום את התקדמותם של הסונים הקיצונים.
איראן - ששאיפותיה האימפריאליות להתפשטות השיעה באסיה, במזרח התיכון ובאפריקה גלויות לכל - השקיעה משאבים רבים בתימן, שאותה היא רואה כנקודה גיאו־פוליטית אסטרטגית במזרח התיכון. המיליציה החות'ית, הנלחמת זה עשור מול הממסד הרשמי של תימן, ממומנת ומחומשת על ידי איראן ונהנית מייעוץ ומעזרה שונה מצד אנשי משמרות המהפכה האיראנים ומאנשי חיזבאללה.
עבור האיראנים, שליטה בתימן תעניק שליטה ימית חשובה במפרץ עדן, שתוכל לקבוע מי ייכנס לים האדום ומי ייצא. כמו כן, תימן בשליטה איראנית תייצר "תנועת מלקחיים" על סעודיה, היריבה הסונית המושבעת. מצד אחד ממזרח לסעודיה תהא איראן, ומצד אחר מדרום־מערב לסעודיה תהא תימן בשליטת איראן וממערב צפון סודאן - בעלת ברית קרובה של האייתוללות.
אי אפשר להפריז כלל במשמעות האסטרטגית של "הכיבוש" האיראני בתימן. המציאות החדשה תאפשר לאיראן לייצא את המהפכה השיעית לשטחים נרחבים יותר ולמדינות רבות יותר, ובעיקר להתקרב לאפריקה. השליטה הימית החדשה תמנע את הסיכולים של תימן וסעודיה להעברת אמצעי לחימה איראניים לבעלי בריתה, ובייחוד לחות'ים בתימן ולשליט צפון סודאן עומאר אל־באשיר.
ההשתהות והגמגום האמריקניים בכל הקשור לפרויקט הגרעין האיראני - לצד הסכם הביניים הנוח שכבר נחתם בין איראן לשש המעצמות - בתוספת להשתלטות על הריק בעיראק לאחר שהאמריקנים עזבו בחיפזון ולהשתלטות הנוכחית על תימן בחסות החות'ים, הם ניצחונות אסטרטגיים משמעותיים עבור טהרן ויכולים להדאיג בצדק את מקבלי ההחלטות במדינת ישראל ובמדינות המפרץ הפרסי, ובראשן ערב הסעודית.
