אין מקום להפתעות במזרח התיכון

חיסולם של הגנרל האיראני הבכיר מוחמד עלי אלאדדי, בנו של עימאד מורנייה (ג'יהאד) והנלווים אליהם בגולן הסורי מעורר שאלה עקרונית, שיש טעם לדון בה ללא קשר לפרטי האירוע (שאינם מוכרים לי, כמו לרוב העוסקים בנושא באופן פומבי). 

כאשר עולה עניין מעין זה בפני מקבלי ההחלטות, יש לבחון שני דברים מרכזיים: 1. מה הרווח הצפוי אם הפעולה תצליח? 2. מה המחיר בין שהפעולה הצליחה ובין שהיא נחלה כישלון?

באירוע המדובר החלק הראשון קשור באופן ישיר לסיבת הימצאותם של אנשי החבורה הבכירה באזור. כך למשל צריך לשאול מיהם אנשי החבורה הזאת? האם הם הגיעו לרמת הגולן כדי ליזום פעולה צבאית גדולה נגד ישראל בעתיד הקרוב? האם היו במקום כחלק מסיור מוקדם, שנועד לקבוע נוהלי עבודה, ואגב כך ניהלו דיון על אפשרויות עתידיות, אך ללא תכנון של פעולה ספציפית? האם משם אמורה להגיע ההפתעה באירוע לחימה עתידי בין ישראל לארגון חיזבאללה? האם יש גם אפשרות שהחבורה נפגשה שם בלי קשר לישראל, אלא כחלק מתוכנית סיוע למשטרו של בשאר אסד? בכל מקרה, תפקידו של המודיעין הישראלי במצב כזה הוא קריטי - עליו לברר את העובדות.

החלק השני בדיון נושא אופי פחות מדויק, כי מדובר בהערכה ולא בעובדות. השאלה היא מה הרווח בהנחה שידוע מיהם אנשי החבורה והפעולה תתנהל היטב; האם התכנון נגד ישראל יתבטל? אולי הוא רק יידחה, ואם כן - לכמה זמן? האם לצד השני יש אלטרנטיבה לתכנון שהמבצע סיכל? ושוב, אם כן, בתוך כמה זמן ינסו להוציאה אל הפועל? שאלות אלה תכליתן לתת למקבלי ההחלטות את ההבנה אם כדאי וראוי לקחת את הסיכונים הקשורים למבצע.

חיסול הבכירים השבוע נראה לכאורה כפגיעה ישירה ביכולות הצד השני (שתביא לדחיית הפעולה שתיכננו, אולי אף לביטולה). ניתן לראות בכך איתות לאיראנים ולחיזבאללה כי יש קווים אדומים, שאם יעזו לחצות אותם - תהיה תגובה חמורה. 

בגלל המצב הכללי במזרח התיכון, כשהכל בתנועה ובהשתנות מתמדת, ישראל חייבת לצייר במעשיה את מה שלא תסכים לו. בלי לדבר. אם ישראל לא תעשה זאת, היא עלולה למצוא עצמה בעתיד במצב בלתי אפשרי, בגלל מערך הכוחות והיכולות שהשיגו אויביה. כך למשל, בניית מרכז כובד של חיזבאללה ברמת הגולן תעמיד את ישראל בפני שתי חזיתות בכל לחימה עתידית נגד ארגון הטרור המאיים מצפון. זה מצב שיש למנוע אותו. 

לכן, במקרה זה, גם אם הסיור של הבכירים בגולן הסורי נעשה שלא לצורך מבצע מוגדר בעתיד הקרוב, חשוב היה לסמן את הקו האדום: אין להסכים לנוכחות של חיזבאללה ובוודאי לא להכנות נגדה ברמת הגולן.

 

מתחת לפני השטח

בהנחה שזה פחות או יותר הניתוח שנעשה לגבי הצרכים של ישראל, ואלו היו המסקנות לגבי הרווח הצפוי לה מהמבצע המיוחס לה - ברור שצריך היה לשאול בדיון אצל המחליטים מה הסיכון.

למעשה, השאלה העיקרית צריכה להיות מהן התגובות האפשריות של האיראנים וחיזבאללה?

בידי הצד השני שלוש אפשרויות פעולה, ואיני יודע באיזו מהן יבחרו:

1. פעולה ברמת הגולן. חיזבאללה, עם התמיכה מטהרן, ינסה לבנות יכולת כזאת, להמתין להזדמנות ואז לנסות להכות בישראל מכה כואבת ברמה. זה הפתרון הכי נוח הן לחיזבאללה והן לאיראן. מצד אחד הציר יבהיר כי אינו מקבל את הקו האדום שצויר על ידי ישראל, ומצד שני פיגוע שכזה לא יאפשר לישראל להגיב נגד האינטרסים החיוניים של חיזבאללה בלבנון. 

יתר על כן, כאשר ישראל תוקפת את לבנון, חיזבאללה יכול להציג עצמו כ"מגן לבנון", ולהצדיק בכך את הסיכון שהוא לוקח כלפי האוכלוסייה הלבנונית בתגובותיו. לגיטימיות שכזאת הוא לא יקבל אם יגיב על פעולה ישראלית בסוריה. ההסברים שלו לא יתקבלו, כי סבל האזרחים הלבנונים במקרה שכזה יהיה חסר הצדקה.

משום כך, הארגון והאיראנים יעדיפו למקד את תגובתם ברמת הגולן, ובכך להקטין את הסיכון שישראל תגיב בשטח לבנון.

2. פעולה בחו"ל. בעלי הברית השיעים של חיזבאללה יכולים לחפש הזדמנות לפגוע בישראל מעבר לים. קו פעולה זה כבר נבחר בעבר פעמיים, באמצעות פיגועים בארגנטינה. פיצוץ השגרירות הישראלית ופיצוץ בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס הגיעו בתגובה על חיסולו של עבאס מוסאווי (מזכ"ל חיזבאללה שקדם לנסראללה) ועל הפגיעה בלוחמי חיזבאללה במחנה אימונים בלבנון. מעבר לכך, האיראנים וחיזבאללה ניהלו בשנים האחרונות עשרות מבצעים בעולם נגד יעדים ישראליים. הצלחתם היתה מעטה, אך אין ספק שהמאמץ מצידם יימשך ביתר שאת, כמובן אם זה השדה שבו יבחרו להגיב על המכה שחטפו.

3. פעולה מתוך לבנון. פעולה קרקעית בגבול או ביצוע ירי רקטות או טילים לעבר ישראל. פעולה כזאת חושפת את חיזבאללה למצב שהוא אינו רוצה בו, כי ישראל תוכל לנצל תקיפה שכזו כדי לבוא חשבון עם הארגון. נסראללה יודע שזאת אפשרות ריאלית וכואבת, בעיקר נוכח היכולת של ישראל. הוא ראה רק את אפס קצהָ ב־2006 ואינו במצב נוח שמאפשר לו לבדוק זאת שוב. הסיכון מבחינתו כעת גדול מדי - המחיר עלול להיות כבד.

חיזבאללה משוקע בסוריה ועושה למען הצלתו של אסד. הוא איבד שם מאות מלוחמיו ולא נוח לו לפתוח חזית נוספת בעת הזאת. גם לא בטוח שזה אינטרס איראני בעת הזאת, כאשר איראן, הלחוצה כלכלית, נמצאת במו"מ עם המעצמות ואולי מתקרבת להסכם. עם זאת, מחירי הנפט שצנחו פלאים יכולים לזנק בעת מלחמה אזורית, כך שזה יכול להיות הרווח הציני של טהרן.

לסיכום ניתוח הדברים, כיוון שאין איש יודע, נכון לעכשיו, מה תהיה ההחלטה שתתקבל על ידי האיראנים וראשי חיזבאללה, חזקה על צה"ל ועל גורמי המודיעין שיביאו את האפשרויות האלה בחשבון וייערכו לכל אחת מהן בהתאם. במוקדם או במאוחר הצד השני יהיה חייב להגיב, ולכן עלינו להיות מוכנים לכל תגובה ולכל תרחיש. ¬

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו