ביה"ד הפלילי בהאג: המטרה סומנה מראש

הקמפיין אשר מטרתו הושבת ישראל על ספסל הנאשמים של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, לא צץ רק על רקע ה"תסכול" הפלשתיני מכישלון שיחות השלום, או חוסר ההצלחה שלהם בהצבעת מועצת הביטחון של האו"ם. למעשה, אסטרטגיה זו אומצה עוד במהלך המו"מ על הקמת בית הדין ב־1997, כאשר נציגי הליגה הערבית קידמו הגדרה רחבה לפשעי מלחמה כך שתכלול נושאים הקשורים לכיבוש ולטרנספר אוכלוסייה. המטרה המובהקת היתה הכנת השטח לניצול מוסד זה ל"לוחמה משפטית" נגד ישראל.

מאז, הלוחמה המשפטית הזו נמשכת צעד אחר צעד, בהובלת צבא של ארגונים לא־ממשלתיים ובעזרת מימון נרחב המגיע ברובו מממשלות אירופיות במסגרת של "קידום" זכויות אדם והמשפט הבינלאומי.

בספטמבר 2001, יותר מ־1500 ארגונים לא ממשלתיים פוליטיים התכנסו בוועידת האו"ם בדרבן. פורום הארגונים אימץ תוכנית פעולה שתכליתה קידום "הבידוד הבינלאומי המוחלט של ישראל" באמצעות טענות לפשעי מלחמה, רצח עם, הפרות זכויות אדם וכו'. האמצעים העיקריים ליישום תוכנית זו כוללים את בית הדין בהאג ובתי משפט במדינות מערביות אשר מוקנית להם סמכות שיפוט אוניברסלית לגבי פשעי מלחמה.

רשת הארגונים הלא ממשלתיים עבדה ברציפות על מנת ליישם אסטרטגיה זו. המנהיגים כוללים קבוצות פלשתיניות למען זכויות אדם, כמו גם רשת ארגונים לא ממשלתיים ישראליים, יחד עם ארגונים קיצוניים רבים באירופה. ארגונים לא ממשלתיים אלה "הפציצו" את התובע של בית הדין הבינלאומי, את התקשורת, דיפלומטים וקובעי מדיניות בהודעות לעיתונות, "דו"חות", ותזכירים משפטיים המאשימים את ישראל בפשעי מלחמה והפרות של המשפט הבינלאומי. הרשות הפלשתינית בנתה את היסודות הפורמליים לשימוש בבית הדין נגד ישראל, ורשת הארגונים הלא ממשלתיים סיפקה את התשתית הפוליטית התומכת. מאות אלפי היורו שארגונים אלו מקבלים מאפשרים להם לקדם קמפיין זה ברחבי העולם. 

המהלך הנוכחי בבית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ישראל קשור באופן הדוק לוועדת החקירה על אירועי צוק איתן בראשות ויליאם שאבאס, הידוע בקשריו ההיסטוריים עם הארגונים השונים הפועלים נגד ישראל. בעקבות כישלון דו"ח גולדסטון (2009), ישמש דו"ח שאבאס, שיוצג באו"ם בז'נבה ב־23 במארס, את הארגונים בקידום המהלך נגד ישראל בבית דין הפלילי. ושלא כמו גולדסטון, שלו היתה היושרה לחזור בו (גם אם באיחור), שאבאס אינו מראה שום סימנים דומים.

הממסד הישראלי התעלם במידה רבה מתפקידם של ארגונים בקמפיין הלוחמה המשפטית המתמשך נגד ישראל. גם כעת, בעקבות המהלך הפלשתיני בבית הדין הפלילי הבינלאומי, התגובות הישראליות הרשמיות, כמו גם דיוני התקשורת ממשיכים להתמקד בבית הדין בלבד. הגורמים הרבים שמניעים את הלוחמה עדיין נסתרים במידה רבה. אבל ככל שהתהליך יתקדם, כך סוגיית המימון האירופי תהפוך בולטת יותר. סביר להניח שההתנגשות בין ישראל והתומכים האירופיים של הלוחמה המשפטית עשויה להיות חשובה בדומה לקרב בבית הדין עצמו.

הכותב הוא פרופסור למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים באוניברסיטת בר־אילן ונשיא מכון המחקר NGO Monitorטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו