כי אף אחד לא מדגדג אותו

1 שנים ארוכות מטיחים בכריסטיאנו רונאלדו שהוא פרימדונה, שחקן שחושב רק על עצמו, שחקן שמעולם לא הצליח לסחוב את הנבחרת הלאומית שלו על הגב, ושהוא מטען של אגו מהלך על שתי רגליים. אז זהו שלאו מסי.

שעות לפני שנבחר רונאלדו, בצדק מוחלט, לשחקן השנה בעולם, שיחרר מסי את האיום הדו־שנתי שלו: "אני לא יודע איפה אהיה בשנה הבאה". אם אפשר לגנוב את ההצגה הכמעט ידועה מראש, אז זה מה שהפרעוש עשה. זה קרה כבר בעבר ולא פעם אחת. בכל פעם שהאגו שלו היה זקוק לליטוף, ושרונאלדו קיבל העלאה במשכורת, גם לאו רצה עוד קצת אפסים בחשבון.

השנה נוסף לזה אלמנט חדש. מסי יכול להכחיש עד מחר ולהאשים את התקשורת בשקרים, אבל אם כל כך הרבה עיתונאים, מכל כך הרבה גופי תקשורת שונים, מדווחים שמסי דורש להעיף את לואיס אנריקה, יש דברים בקטאלוניה. אז בפעם הבאה שאתם טוענים שרונאלדו מפרק קבוצות מבפנים, חושב רק על עצמו ועסוק בחלק גדול מהזמן במותג שנקרא CR7, תיזכרו גם בדברים האלה. ובכתב האישום הקטנטן נגד מסי על העלמות מס.

2 ולעצם הבחירה - אין ראוי מרונאלדו ליהנות מהבלון ד'אור. את מה שהוא עשה בליגת האלופות ב־2014 יהיה קשה עד בלתי אפשרי לשחזר; את ממוצע הכיבושים הבלתי נתפס שלו יהיה קשה לשפר; את השליטה האבסולוטית שלו בכל אספקט של הבקעה ומסירה אף אחד לא יצליח לדגדג.

כמה צבוע היה יכול להיות מישל פלאטיני, כשאמר שהזוכה בכדור הזהב חייב להיות מהנבחרת שזכתה במונדיאל? הלו מישל, זוכר את 2010? נתתם את הפרס למסי. הוא באמת היה השחקן הכי טוב באותה שנה. רק שארגנטינה לא בדיוק לקחה את המונדיאל בדרום אפריקה. היא נבעטה עם ארבעה שערים ברשת מגרמניה ברבע הגמר. אז יש סטנדרטים כפולים בגופי הכדורגל הבינלאומיים? הפתעה של ממש.

3 משמחת במיוחד היתה המחאה המקורית והמצחיקה של אוהדי ריאל מדריד. במקום לפרסם ממים יצירתיים ברשתות החברתיות, הם הגיעו בשעת לילה מאוחרת לביתו הפרטי של מישל פלאטיני, ובעטו לו לחצר 61 כדורים. אחד על כל שער של רונאלדו ב־2014, למקרה שהוא שכח.

וזה לא שמנואל נוייר לא היה ראוי להיחשב כאחד משחקני השנה בעולם, כשהפך לשוער הבכיר והטוב מכולם, עם נוכחות דומיננטית ושינוי שיצר במו כפפותיו בעמדת השוער. אבל הוא עדיין לא מתקרב למה שרונאלדו עשה בעונה החולפת. ספק אם אי פעם מישהו יתקרב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו