יונת השלום של שנות התשעים פוחלצה. היא יוצאת לתצוגה פעם בשנה, בארבעה בנובמבר. השמאל לא מתאמץ להציג תפיסה מדינית רצינית או "שלום". מספיק להישען אחורה ולנסוע על אדי הדלק של המחאה החברתית. נגינה על אהבת הכיס ושנאת מתנחלים. "כסף למתנחלים במקום לעיירות הפיתוח". מהירח אפשר להניח שזה מה ששומעים: כמה עולה ההתיישבות המיותרת באשקלון? כמה מיליארדים הוציאה המדינה כדי להחזיק ביישובי גבול הצפון, "נטל על הכלכלה הישראלית"? מה אפשר היה לעשות בתקציבים שהופנו השנה למעלות? כמה משפחות אפשר להאכיל בסכומי הכבישים ליישובים בפתחת ניצנה? יש לכם שלושה חודשים לשמוע על עלות ההתנחלויות.
השבוע, במזל טוב, נכנסתי לביתי החדש בהתנחלות. זה אחרי שגרתי בקרוואן מקיץ 1999. 15 שנים וחצי לקח לי לחסוך לבית וגם לקחתי משכנתא עד שנת 2044. אבל שקרי בחירות יישפכו ברחובות ואין מי שיאסוף אותם: מתנחלים לא יכולים לתבוע על הוצאת דיבתם מכיוון שמדובר בחבר בני אדם ולא אדם ספציפי הנתונים מסובכים (הוצאות הביטחון נכרכות למשל כהוצאות חינוך - הסעות ממוגנות לבתי ספר). ויש מי שיודע ללהטט בנתונים. אז תכינו את האוזניות מסננות הרעש.
"בוא נדבר על מה שחשוב לאנשים. זה לא שיח וזו לא טרמינולוגיה. אנשים חכמים. הם מבינים כשבן אדם מתייחס למשהו שפוגש אותם ביומיום, בסופר, בבית הספר של הילד שלהם. הם יידעו להתייחס אחרת למדיניות שנציע להם אם נתייחס למצוקות היומיומיות שלהם. דיבורים על זכויות אדם (...) לא יכולים לספק אותנו פה. אנחנו צריכים לפרוט את זה למושגים מוחשיים". הדובר הוא יונתן לוי, ראש "פרויקט 61" של מכון מולד (מטרת הפרויקט היא להשיג לשמאל רוב של 61 חברי כנסת), ב"כנס השמאל הישראלי" לפני פחות משנה. מי שקורא "ידיעות אחרונות" וצופה בערוץ 2 מבין שהדברים יושמו היטב.
כשמספרים לכם שישראל רעה, משקרים. או לפחות עורכים מניפולציה בנתונים לגבי שש השנים האחרונות. מה שלא יספרו זה על הרחבת מערכת כיפת ברזל, הקמת מערך סייבר, סלילת כבישים והקמת מחלפים שמחברים את הפריפריה למרכז, הכנסת המטבע הזר למסחר, איטום הגבול הדרומי, קיצוץ קצבאות הילדים שהביא ליציאת חרדים לעבודה, זינוק כללי בשיעור התעסוקה, עמידה בלחצים הבינלאומיים לקיפול ישראל כאוריגמי, שיפור בהישגי התלמידים בלימודי הליבה, הירידה היחסית בטרור.
בסך הכל שלטון ראוי. לבטח לא מגונה. אבל ברית הרצוג־לבני מכנסת את טובי המוחות, היחצנים והעיתונאים, כדי לשכנע אתכם שאם לא נמקו ילדיכם מרעב החודש - אתם מהבודדים בני המזל.
• • •
הקרן החדשה לישראל, הנתמכת על ידי מדינות אירופה, חותרת תחת מדרך הרגליים. זו דעה שנשמעת בימין־מרכז, שהקרן מבקשת לטשטש את הזהות היהודית־דמוקרטית של מדינת ישראל. דו"ח חדש של תנועת "אם תרצו" משרטט את הקשרים המתהדקים בין הקרן החדשה לבין מפלגת העבודה. הם טוענים שהיעד החדש של הקרן הוא הכנסת.
מי שלא מכיר את הקרן החדשה לא ייבהל. אז יש ארגון חוץ פרלמנטרי שמסייע לחברי הכנסת מהשמאל, אז מה. אלא שזו הקרן שבין ארגוני הליבה שלה אפשר למצוא את המרכז לקידום פליטים אפריקנים בישראל, את עדאלה, שוברים שתיקה, הוועד נגד עינויים, מוסאוא, שומרי משפט. זו הקרן שמימנה בינואר 2014 את הפגנת המסתננים הגדולה בכיכר רבין בתל אביב. מאז הקמתה העניקה הקרן יותר מ־250 מיליון דולר ל־850 ארגוני שינוי חברתי שעוסקים "בנושאים שהקרן מחויבת להם" (כך באתר שלהם) - סל ערכים הנוטה שמאלה.
בריאן לורי, מי שמשמש נשיא הקרן והחליף בתפקיד את נעמי חזן, מטפח אישית לפחות שלושה פוליטיקאים: ב־2012 קיבל בוז'י הרצוג תרומה בסך 9,685 שקלים מלורי, שתרם כאדם פרטי למען הרצוג בבחירות הפנימיות בעבודה. התרומה מופיעה בדיווח שהרצוג עצמו העביר למבקר המדינה. לורי תרם גם ללבני כאדם פרטי: ב־2012 קיבלה ממנו לבני תרומה על סך 1,000 דולרים לטובת קידומה בפריימריז של קדימה. גם לסתיו שפיר תרם לורי, לטובת הפריימריז בעבודה 2012, סכום של 1,000 דולרים. שוב, לורי הוא גם אדם פרטי, אבל האם תרומותיו לפוליטיקאים הללו לא מעידות על הקו שהוא נוקט בקרן?
מכל מקום, עד כאן הקפה ראשונה. אין פלילים, אין עבירה על החוק. רק חבר את החוטים וראה מי מקדם את מי בתוככי המפלגות. נראה שהקרן משקיעה גם מאמץ בשיבוץ בכירים משלה ברשימת מפלגת העבודה. "עולה תהייה כבדה לגבי קברניטי החיבור שבין לבני להרצוג, והאם הקרן החדשה לישראל אינה בבחינת הזנב המכשכש בכלב", נכתב בדו"ח של "אם תרצו".
לא צריך את הממונה על משאבי אנוש, כל המידע גלוי: חבר הכנסת עמיר פרץ, ששוריין במקום השמיני ברשימת התנועה והעבודה, הוא חבר הנהלת הקרן החדשה לישראל (מצוין בהבלטה גם בעמוד שלו באתר הכנסת); מרב מיכאלי הגיעה לכנסת אחרי פעילות בשדולת הנשים, ארגון נתמך קרן; זוהיר בהלול, מתמודד בפריימריז בעבודה, הוא חבר המועצה הציבורית של הקרן; גלעד קריב, מתמודד בפריימריז, הוא מנכ"ל התנועה הרפורמית - עוד ארגון נתמך קרן; מתמודד נוסף, פרופ' יוסי יונה, פעיל בשלל ארגוני הקרן: מכון אדווה, מכון ון ליר, הקשת הדמוקרטית המזרחית. כמה מפעילי הקרן הם בוגרי הכנסת (עוזרים פרלמנטריים לשעבר) ולהפך.
אין בעיה לגבי קשר של מועמדים לכנסת עם ארגון חוץ־פרלמנטרי. זה קורה גם בימין. אלא ששורת פרסומים בכלי תקשורת שונים - ובהם "מקור ראשון" - מראים לכאורה שהקרן מנסה להחדיר את בכירי אנשיה למערכות השלטון בישראל - ראו את ההצלחה של "תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה" שפועלת כבר שלושה עשורים ומטרתה המוצהרת היא "להכשיר מנהיגות משפטית לקידום זכויות האדם והאזרח והצדק החברתי". עשרות מבוגרי התוכנית השתלבו בפרקליטות המדינה ובמשרד המשפטים, חלקם הפכו לשופטים והוכיחו את מחויבותם לרוח הקרן בפעילותם המשפטית. תחקיר שעקב אחר פעילותם של אותם משפטנים התפרסם לפני כמה שנים בעיתון "מקור ראשון": טביעות האצבע של הקרן ניכרות ולדעתי מדאיגות.
עכשיו, טוענים ב"אם תרצו", אנחנו בדרך להלבנה פוליטית. מי שמגבה את ההכלאה המכונה "המחנה הציוני" היא קרן התומכת בארגונים אנטי־ציוניים. בין ארגוני הקרן הבולטים אפשר למצוא את הנוכחות של "בצלם", "הוועד נגד הריסת בתים", "סולידריות שייח' ג'ראח". לדעתי, אלו ארגונים השוללים את זכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית. הקרן תמכה בעבר גם ב"קואליציית נשים לשלום". שמאל רדיקלי על גבול האנרכיזם. אדווין בלאק, עיתונאי אמריקני, כלל בספרו "לממן את הלהבות" את הקרן החדשה כאחת ממקורות המימון לקמפיינים של דה־לגיטימציה של ישראל.
• • •
נראה שבקרן נזהרים מאוד. לא יחזרו על הטעות של בחירות 99', אז שלח נשיא הקרן אליעזר יערי מכתב לתורמים למחרת ניצחונו של אהוד ברק, והתייחס לחלקה של הקרן בתוצאת הבחירות. "אמש התרחש דבר גדול בישראל", כתב יערי, "(...) אי אפשר להסתכל על מה שקרה ולא לראות את טביעות האצבעות הברורות והאמיצות של הקרן החדשה לישראל ושל שתיל... במשך השנים הקרן טיפחה ועמדה מאחורי אותו פוטנציאל שהתפרץ בן־לילה כמו הר געש... אנו הקרן החדשה לישראל ויש ביכולתנו להיות כוח חשוב ביצירתה של ישראל חדשה". אפשר להניח שמכתב כזה לא ייצא לאחר הבחירות גם אם הרצוג ולבני ייבחרו, אבל חיכוך הידיים במסדרונות הקרן יהיה דומה.
הקרן יודעת איך להיכנס לשדה ההשפעה הרחב של הכנסת בלי לעבור בבודקה של השומר. תנועת שתיל, הזרוע הביצועית של הקרן, מככבת בוועדות הכנסת השונות. הם מעניקים לארגוני הקרן ייעוץ לובי (שתדלנות), היכרות עם האסטרטגיות השונות לשינוי מדיניות, ומפיקים עבור הארגונים חומרים פרסומיים ומדריכים לעבודת לובינג. ב"מדריך לאקטיביזם" של שתיל יש פרק שלם המסביר כיצד מעלים הצעות לסדר היום בכנסת, כיצד להגיש שאילתא ואפילו איך כדאי להתנסח כשפונים לחברי כנסת כדי ליצור השפעה מקסימלית. אפילו המיקסר החדש שלי לא בוחש כל כך יפה.
עוד גוף של הקרן הוא מכון מולד. השם הרשמי הוא "מכון מולד להתחדשות הדמוקרטיה", ונראה שבעצם מדובר במכון להתחדשות שלטון השמאל. מולד מכוונים להחלפת שלטון. הם מייעצים לחברי הכנסת, שופכים בנזין ברשתות החברתיות ומכינים ניירות לסתיו שפיר.
התקציב שהועבר למולד מהקרן החדשה עמד על 700 אלף דולר בשנת 2013 - כך מופיע בהצהרות הקרן. לפי ה־NGO Monitor , ב־2014 הקצתה הקרן 300 אלף דולר נוספים למולד. מולד הוא השרוול. היד שמנענעת את העריסה היא של הקרן. כך הכסף יוצא ממדינות אירופה ומארה"ב, עובר דרך הקרן החדשה, מלבלב במכון מולד, ולבסוף משמש תשתית לעבודת ההסברה של מפלגת העבודה. שקשוקה מייד אין אירופה.
לפני כחודשיים שכרה מפלגת העבודה את שירותיו של "פרויקט 61" מבית מכון מולד כדי לסייע בקמפיין שניהלה המפלגה נגד תקציב המדינה. מולד ומפלגת העבודה אישרו את הדברים לאתר התחקירים "מידה". עלות הקמפיין היתה 40 אלף שקלים והמפלגה קיבלה מ"פרויקט 61" שירותים של תוכן, קריאיטיב ושירותי גרפיקה. לפי אתר האינטרנט שלהם, "מולד שומר על עצמאות מחשבתית ואינו מזדהה עם מפלגות, אישים או ארגונים פוליטיים. עם זאת, מולד אינו מסתתר מאחורי כסות א־פוליטית". קראתי את המשפט הזה פעמיים ולא הצלחתי להבין.
כשאתם קוראים "נתונים" של מולד שמתפרסמים בעיתונות כאילו משה הוריד אותם מההר, כדאי להכיר את הנפשות הפועלות: יו"ר מולד, אבנר ענבר, הוא ממקימי גוף השמאל הקיצוני "סולידריות שייח' ג'ראח". מנכ"ל המכון, מיכאל מנקין, והמנהל האקדמי, אסף שרון, הם חברי דירקטוריון שוברים שתיקה. הנה ציטוט של מנקין מכנס ג'יי־סטריט 2013: "היעד העיקרי של המחנה כולו צריך להיות לסלק אותו (את נתניהו) מהשלטון".אחד ממקימי מולד ועמית בכיר במכון, אברום בורג, קרע עצמו מהציונות. בוועד המנהל חברים אישים כמו עו"ד מיכאל ספרד, פרופ' אלון הראל וד"ר יעל שטרנהל. עמיתים בכירים במכון הם עו"ד טליה ששון, אברום בורג ופרופ' אווה אילוז. אלו האנשים שמייעצים לסתיו שפיר ול"מחנה הציוני" איך להוציא את נתניהו רע.
בחודש מאי השנה פירסם "פרויקט 61" דו"ח בעייתי על כך שהמדינה מעבירה מאות מיליוני שקלים להתנחלויות, וכי כספי הציבור מממנים הפרות של המשפט הבינלאומי ("פשע ממומן"). הדו"ח לווה בכתבת טלוויזיה חובבנית ועטורת שגיאות ששודרה בחדשות ערוץ 10. אפילו העיתונאי חיים לוינסון ("הארץ"), מי שלא חוסך ביקורת כלפי מדיניות ההתנחלויות, האשים את מולד בפרסום דו"ח המבוסס על שגיאות.
הקרן ושפיר עובדים יחד עוד מתקופת המחאה החברתית, אז קיבלה "התנועה החברתית" של סתיו שפיר תרומה מהקרן החדשה לישראל ("דה מרקר", יולי 2012, מספר על תרומה משמעותית של הקרן החדשה לתנועה של שפיר, ומציין שרשימת הקרנות שתרמו מופיעה במלואה באתר התנועה. מאז נעלם אתר האינטרנט של אותה "תנועה חברתית"). הקרן גם תרמה עשרות אלפי שקלים למחאת האוהלים של 2011.
חיבור בין הקרן לכנסת יניב השפעה משתלמת בתוך בית המחוקקים, ואין חשש לפלילים. כל מה שנכתב כאן למעלה הוא כשר, חוקי וגלוי. החיבור בין מולד, הקרן החדשה לישראל ומפלגת העבודה אינו עבירה על החוק. השאלה היא רק לגבי הריח.
הפורום המשפטי למען ארץ ישראל פנה לחברי מועצת אירופה לגבי ההכרה במדינה פלשתינית. אחד מהם, ברט סטס, טרח לענות להם. אתמוך בבקשת הפלשתינים, כתב, כי קיבלתי פנייה מ־700 ישראלים - אנשי רוח ואקדמיה - שביקשו שאתמוך. אתם מבינים? לא האירופאים נגדנו - הישראלים נגדנו. צונאמי מדיני? צריך להתחיל בטיפול בטפטוף בכיור.
• • •
מדובר מפלגת העבודה נמסר בתגובה: "בכל פעם שהימין לא מוצא תשובות לפערים החברתיים, ליוקר המחיה או למצבה המדיני הרעוע של ישראל הוא שולף את הקרן החדשה. יותר מהכל זה מעיד על חוסר היכולת של הימין לעסוק בשאלות של מהות ותוכן, וזו הסיבה שבגינה הציבור הולך להחליף אותו בבחירות הקרובות. באשר לבריאן לורי, מדובר באחד המנהיגים החשובים של יהדות ארה"ב זה שנות דור ובציוני נלהב. כל ניסיון לתקוף אותו או את מפלגת העבודה דרכו הוא ניסיון נואל שאינו ראוי להתייחסות".
מדוברת הקרן החדשה נמסר בתגובה: "הטענה שלפיה הקרן החדשה לישראל מקדמת מועמדים לפריימריז בכנסת שקרית ודיבתית. הקרן החדשה לישראל מעולם לא תמכה ואינה תומכת בשום מועמד לכנסת או מפלגה. במסגרת פעילות הארגונים שבהם תמכה הקרן לאורך השנים פעלו אישי ציבור שונים שהחליטו לאחר מכן להתמודד על מקום בכנסת כדי לקדם את תפיסת עולמם. לקרן אין שום נגיעה להחלטה זו או לפעילות מפלגתית כלשהי. הקרן תמכה בתנועה החברתית שהובילה סתיו שפיר אך ורק לפני כניסתה לכנסת, כפי שתמכה בגאווה בארגונים חברתיים רבים.
"ביחס לתרומות אישיות של הרב בריאן לורי ואחרים אפשר לפנות אליהם ישירות. הקרן החדשה לישראל מעולם לא העבירה תרומות לפריימריז לשום מועמד, בשום מערכת בחירות וגם לא בנוכחית.
"לקרן החדשה לישראל אין קשר לקמפיין שמפלגת העבודה הזמינה ממרכז מולד כגוף מממן. הקרן מעבירה למולד מענק שנתי עבור מימון עמיתי מחקר בלבד, העוסקים בכתיבת ניירות עמדה ובמחקרים שונים ביחס לדמוקרטיה בישראל.
"שתיל מספק ייעוץ ותמיכה במגוון נושאים, ובהם גם ייעוץ לובי וחקיקה בנושאים חברתיים שמהווים את ערכי הליבה של שתיל. מדובר בפעילות לגיטימית שנעשית בדומה לארגונים חוץ־פרלמנטריים אחרים המקדמים את הערכים שלהם בכנסת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו