בסיכומי השנה שפורסמו בשבוע האחרון, כמו גם בפרסומים השבועיים, מובילים שידורי הריאליטי את טבלאות דירוג תוכניות הטלוויזיה השבועי, שמפרסמת הוועדה הישראלית למדרוג. בין שהמסכים מתמלאים ברצים למיליון או בזמרים בפוטנציה שחולמים על קריירת שירה, ובין שהתוכניות מצולמות בחדרי לידה, במטבח או בחדרי השינה, דבר אחד ברור - רבים מאיתנו התמכרו לחוויה האינטימית, האמיתית או המדומה, המוצגת במסכי הטלוויזיה, להצצה אל עולמם הרגשי של אחרים.
מה שהתחיל כז'אנר טלוויזיוני המציג אנשים שאינם שחקנים מקצועיים ושאינם פועלים על פי תסריט כתוב מראש, הפך בהדרגה לז'אנר מתוחכם ומתחכם, שבו אירועים מתוסרטים ומתוכננים מראש מוצגים כאמיתיים, כספונטניים, תוך כדי הסוואת העובדה שהמשתתפים מגלמים תפקידים שאליהם לוהקו. אז למה התמכרנו לצפייה בעולמות של אנשים שנראים כמוני וכמוך אך מחצינים בבוטות סערות רגשיות? מה יש בה, בחשיפה הטוטאלית של עולמם של זרים, שכה משלהב אותנו? מדוע אנו מסכימים לשלם במטבעות של זמן צפייה יקר בחשפנים ובחשפניות, המבצעים סטריפטיז רגשי על מסכי הטלוויזיה שלנו, מתפשטים מסודותיהם ומכניסים אותנו עמוק יותר ויותר לנפשם המיוסרת?
אחת הסיבות לעניין הרב שאנו מגלים בחשפנות רגשית היא שכולנו לוקחים חלק בעסק הזה של יצירת רווחים בשל סחר באינטימיות. תרבות הריאליטי מתפעלת קו ייצור והפצה של קונפליקטים רגשיים. הדלק המניע את תעשיית הריאליטי הוא האנרגיות הרגשיות המשמשות בסיס להזדהות ולהפעלה של הצופים. התוכנית המשודרת אינה מתעניינת במי שרצים למיליון או במי שנכנסה לחדר הלידה ומתי יצאה ממנו. העניין האמיתי הוא במה שהצופים מרגישים כלפי המסר הרגשי המשודר, ואם עוצמת הרגשות הזו מספיקה כדי להבטיח נאמנות צפייה. התוצאה היא שכולנו הפכנו לסוחרי רגשות. בשוק הרגשות הזה מופיעים המוכרים על מרקע הטלוויזיה ומציעים סחורה רגשית בדמות של אהבה, בגידה, שנאה ונטישה. הקונים, לעומת זאת, הם אנחנו, הצופים, שמשלמים עבור הסחורה הרגשית במטבעות של הזדהות, אמפתיה או כעס וסלידה. כך או אחרת, ככל שהדרמה הרגשית המוצגת חריפה יותר, קיצונית יותר, כך גדל הרווח של כל הצדדים המעורבים במסחר זה.
ניסיונם של אמצעי התקשורת השונים לייצר ולהפיץ תוכן רגשי, שבו לכל משתתף או משתתפת יש את האמת שלו או שלה, נועד בסופו של יום לתחזק את שוק הסחורות באמצעות שוק הרגשות. להמיר מטבעות רגשיים במוצרי צריכה חומריים ובשירותים. בדומה למערכת הפיננסית, אשר במסגרתה מתרחשת פעילות כלכלית הקשורה במסחר במוצרים, בסחורות או בניירות ערך, במסכי הטלוויזיה שלנו מתנהל מסחר פעיל, מהיר וערני ברגשות. החוויות הסובייקטיביות של הפרטים מדווחות ללא הפסקה, לעיתים קרובות עוד בטרם עובדו בפילטרים כלשהם. רגשות כגון אהבה, שנאה, אומץ, פחד, כאב, הנאה, עצב, גאווה ובושה אינם עוד עניינו של אדם, חבריו ובני משפחתו הקרובים, אלא עניין לדיון במשרדים, בסלונים ובחדרי שינה של אחרים. אז אם להיות ריאליים, גם בזמן הקרוב הריאליטי לא יעצור.
הכותבת היא מרצה וחוקרת בכירה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה אוניברסיטת אריאל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו