1. אחרי שהפסידה בסכנין, ב"ש הגיעה לטדי במטרה לחזור למסלול. אובדן הנקודות במחזור הקודם והניצחונות של ק"ש ומכבי ת"א הגבירו את הלחץ על שחקניו של אלישע לוי, ואכן למרות התוצאה הם לא באו לטיול.
בהיעדרו של מליקסון, לוי הציב את רועי גורדנה באגף שמאל, מחוץ לטריטוריה הטבעית שלו. ב"ש אמנם החזיקה יותר בכדור בפתיחה, אבל התקשתה לאיים על השער של קליימן במשך דקות ארוכות ונקלעה לחיסרון מספרי על סף ההפסקה עם החלטה שנויה במחלוקת של אלון יפת. השופט החמיר מאוד עם גורדנה. הקשר הבאר־שבעי ניסה להשתחרר מארסו שלפת את רגלו ואפשר היה בהחלט להסתפק בצהוב.
האדום הוריד את ב"ש להפסקה בחשש גדול, אבל התגובה של האורחים במחצית השנייה היתה מוחצת. ב"ש נסוגה לאחור, התגוננה בחוכמה וחיפשה להבקיע דרך מתפרצות - וזה הצליח בגדול.
איש המשחק היה, איך לא, מאור בוזגלו עם שני שערים ובישול נפלא ואופייני, דווקא לאחר מחצית ראשונה רדומה. בוזגלו הוא לא רק איש המשחק אלא איש העונה בקבוצה עד עכשיו. הרבה קרדיט מגיע לרביעיית הזרים: היציבות והחוסן של סוארז, פאיוביץ', הובאן והוגו הם מהגורמים הבולטים להצלחה של ב"ש.
2. בית"ר מועמדת כרגע לתואר הקבוצה המשעממת בליגה, עם לא פחות משבע תוצאות תיקו. בצד החיובי מדובר בקבוצה עם הגנה טובה שסופגת מעט (עד אתמול), אבל הבעיה הגדולה שלה היא בחלק הקדמי האנמי.
אתמול שוב הוכח עד כמה בית"ר מוגבלת מבחינה התקפית וסובלת מיכולת אישית ירודה של קוראץ', לידור כהן, אצילי ואיציק כהן. אצילי הגיע למצב אחד נהדר והחמיץ הזדמנות ענקית בפעולה שחצנית.
גם ביתרון מספרי בית"ר התקשתה לייצר מהלכי כדורגל ראויים ולמעשה העדיפות המספרית שלה לא הורגשה על הדשא.
קשה להבין את ההתפרקות המנטלית של הירושלמים במחצית השנייה. אחרי השער הראשון היה ברור שבית"ר לא מסוגלת לחזור למשחק. היא חייבת לחשוב על חיזוק התקפי, כי בצורה הזאת לא רק שתתקשה להתקדם אלא אף עשויה לשקוע עמוק יותר. כרגע היא בהחלט בעמדה שיש ממנה לאן להידרדר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו