אין כבוד לפז"ם

4 דקות ושנייה אחת מפתיחת המשחק, נרשם התקף פאניקה קל בקליבלנד. פחות משלוש יממות חלפו מאז ה־0:21 של דיוויד בלאט והקאבס על שארלוט, וגיא גודס הטיס את שחקניו ל־0:14 נגד מוליכת הליגה הספרדית. מי אמר שלא היה אתמול על מה לשחק? 

ואז, אחרי 0 מ־8 (בכל זאת, חנוכה), התחולל הנס של מלאגה והיא הבקיעה סל בכורה. בלאט נרגע, וגם בנהריה ישב רועי חגאי מול המסך וחייך במבוכה. הרי לא באמת חשבתם שמישהו ישבור השבוע את ה־0:27 שלו.

16 עונות ביורוליג, הופעות בפיינל פור, זכייה ביול"ב קאפ ובעוד 20 תארים מקומיים. עם הרזומה העשיר הזה הגיעו יסמין רפשה, ז'ואן פלאסה וסשה אוברדוביץ' לבית ב'. אלא שמולם התייצבו גודס ודימיטריס איטודיס, עוזרים מעוטרים בעבר הלא רחוק, אבל שניים שמעולם לא זכו בתואר או עמדו על הקווים במפעל הזה כמאמנים ראשיים.

ובסוף? לא רק שאיטודיס וגודס לקחו את שני המקומות הראשונים, הם גם עמדו על 11 ניצחונות ב־12 מפגשים מול הגווארדיה הוותיקה. אין כבוד לפז"ם, מתברר. היווני של צסק"א מוסקבה נותר כנראה המאמן היחיד בתולדות היורוליג שמעולם לא הפסיד משחק.

0 צופים חזו במשחק העלייה של גלאטסראיי לטופ 16, וזה לא הפריע לה לנצח את אולימפיאקוס. לנפטונאס היה מספיק ניצחון על נועלת הטבלה מוולנסיה כדי להעפיל על חשבון הטורקים, אבל היא הובסה ב־38 הפרש. יש דברים נסתרים, לא נבין, לא נדע.

רגע לפני שיבוץ המשחקים בשלב הבא, כדאי למכבי ת"א להתנדב ולהגיע בקרוב לאיסטנבול: נגד גלא עומדים שני משחקים נוספים מאחורי דלתיים סגורות, זכר לדקירתו למוות של אוהד הכוכב האדום בלגרד. שלא תגידו שלא אמרנו.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו