בדרך הטבע, בשוך סערת הקרב, אנו שבים לשיגרת חיינו. אבל יש מי שעבורם תום הקרבות בחזית מסמן התחלה של מערכה חדשה, קשה וכואבת בעורף. אלו הם אלפי הפצועים והנכים, שנושאים על גופם את צלקות הקרב, לא במובן המטאפורי, אלא במובן הכי פיזי ופשוט של המילה.
אלו אלפי פצועים, רשימה ארוכה של גיבורי היומיום, הנושאים את כאבם ומוגבלותם בעוז ובגבורה. אני רואה לנגד עיניי דמויות מופת כמו מעוזיה סגל, מהפצועים הקשים ביותר שידע צה"ל מעודו, קטוע ופגוע זה עשרות שנים ועם כל זה מוצא כוחות כעובד סוציאלי וכראש מערכות לשירותים חברתיים לתרום לכלל, לחברה ולקהילה. אני רואה לנגד עיניי את איתמר גת, לוחם סיירת צנחנים שנפצע אנושות לפני קרוב ל־20 שנה במוצב בלבנון, ועד היום עובר טיפולים, ניתוחים, התאמות פרוטזה, נסיעות ארוכות לחו"ל לשיקום ולטיפול, ובצד כל זה זכה להקים משפחה ברוכת ילדים לתפארת. לצערנו הרשימה עודנה ארוכה.
אלו ששבו בריאים ושלמים ממשיכים את שיגרת חייהם. אלו שנטמנו בעפר - חקוקים בלב האומה ובני המשפחה לנצח. אנו רואים אותם סביבנו, במרכול השכונתי ובקופת חולים, במגרש החניה ובבניין ממול, ולא תמיד יודעים למה הם על כיסא גלגלים, או מדוע הם מלווים בכלב נחייה. הפצועים לא תמיד יכולים לשוב לשיגרת חייהם, ועליהם לשאת בנטל החיים את המצב החדש שאליו הם צריכים להסתגל.
יום ההוקרה לפצועי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה, שאותו זכיתי להוביל במערכת החינוך ואשר אותו מציינים היום, נובע מתוך תחושה עוצמתית ועמוקה של הערך הבסיסי שעליו כולנו מחונכים - ערך הכרת הטוב. מבחינתי, יום ההוקרה הזה הוא בראש ובראשונה יום של אמירת תודה, יום של הצדעה ויום של חינוך לערכים.
בהצדעה הזו יש אמירה ערכית וחינוכית. אמנם אנחנו לא יכולים להבטיח לכל אלו היוצאים למערכה שישובו ממנה. זה טיבן של מלחמות על עצם קיומנו. אבל אנחנו כן חייבים להבטיח לדאוג לשיקום ולהסרת הפצעים עד כמה שאפשר ולעטוף באהבה.
סביב היום הזה אנו מזכירים ומחדדים את יסודות הקיום היהודי, את ערך הערבות ההדדית ואת ערך החברות, את ערך הכרת הטוב ואת ערך הדאגה לחולה ולפצוע. כל אלו נובעים מתוך עולם ערכים גדול ועתיק ימים של העם היהודי - ערכי המוסר והחסד, הרגישות והחמלה, אהבת האדם והארץ. אלו הם גם ערכיה של התנועה הציונית שקידמה את שיבת העם לציון, ויצקה בו את יסודות החיים החברתיים המתוקנים. התמהיל הזה - האישי, האנושי, הציוני, היהודי והערכי - הוא הרציונל המנחה אותנו ביום ההוקרה.
יש ביום ההוקרה מסר של אהבה וחיבוק לפצועים, ומסר ואמירה לכלל ישראל. מסר של ערבות הדדית, מסר של הערכה, מסר של הצדעה לגבורת הממשיכים את חייהם גם אם בכאב ובנשיכת שפתיים, וממשיכים להקים את ביתם, להשתקם ולתרום לכלל. הערך הבסיסי של אמירת תודה, המלווה בחיבוק גדול לאלו שהפכו את גופם ממש למגש הכסף של עם ישראל, הוא החובה של כולנו.
הכותב הוא סגן שר החינוך, ח"כ מטעם סיעת הבית היהודי