כששמעתי את הטיעונים של נשיאי מדינה בעבר ובהווה נגד חוק הלאום, שוכנעתי כי הצעת החוק בעיתוי הנוכחי חיונית מאין כמותה. אם נשיאים מטילים ספק במדינת ישראל כמדינת הלאום היחידה של העם היהודי, הרי חשוב שנבחרי הציבור יבהירו לאזרחים שזכותנו לארץ הזו היא מכוח הלאום.
כל מי שמטיל ספק בכך מצדיק את הטיעונים של הפלשתינים על זכותם לארץ ומעודד אותם להמשך האלימות.
השיח הציבורי בימים האחרונים סביב חוק הלאום יכול ליצור את הרושם המטעה כי בן־גוריון, אילו חי היום, היה חבר בכיר בשלום עכשיו, וזאב ז'בוטינסקי היה מורה הדרך של מפלגות התנועה ויש עתיד. ולא היא!
בן־גוריון לא היה תמים, הוא היה איש מציאותי להפליא. הוא לא היה קונה את הרעיון ההזוי של מזרח תיכון חדש בלי מדינות לאום.
הרוחות הפוסט־ציוניות המנשבות בחוגים מסוימים בחברה הישראלית היו מעמידים אותו בראש התומכים בהצעת חוק הלאום.
כך אמר בן־גוריון שנים לפני הקמת המדינה: "אם בנוסחה שלכם אתם רוצים לקבוע את שוויון ערכה של הארץ לגבי היהודים והערבים, הרי שוב אתם מחטיאים את העיקר ומסלפים את האמת. ארץ ישראל בשביל העם היהודי וארץ ישראל בשביל העם הערבי אינה היינו הך... בשביל האומה היהודית כולה - בכל דורותיה ותפוצותיה - זוהי הארץ האחת והיחידה אשר גורלה ועתידה ההיסטורי קשורים בה בתור אומה... וכל מי שמטשטש אמת זו - את נפש האומה הוא קובע... נשקר לעצמנו אם נאמר שארץ ישראל לגבי העם הערבי היא אותו הדבר שארץ ישראל היא לגבי העם העברי".
דברי בן־גוריון הם למעשה דברי ההסבר להצעת חוק הלאום. חשוב לציין רק למען הדיוק ההיסטורי כי שיאו של אי השוויון כלפי הציבור הערבי בישראל היה בזמן בן־גוריון ויד ימינו שמעון פרס.
זאב ז'בוטינסקי הוגה "קיר הברזל" כתב: "ואם אמנם צודקת היא הציונות, יש למצות את הצדק בלא להתחשב בהסכמתו או באי הסכמתו של מישהו. ואם איוון או אחמד יפריעו למיצוי הצדק מכיוון שהוא אינו נוח להם, הרי אז אסור להרשות להם להפריע. ואם בדעתם לעשות שימוש במעשי אלימות, יש לסכל מזימה זו על ידי הפעלת כוח ממלכתי... מוסר אחר אינו קיים".
בימים של ספקנות ערכית, מערכה עולמית על עתיד ארצנו ואיומים מבית ומחוץ חוק הלאום הוא צו השעה וחיוני מתמיד.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
