מישהו עשה חשבון ומצא שב־2,000 השנים האחרונות נהרגו בממוצע חמישה יהודים ביום. עם סגולה. הספירה לא התחילה בכיבוש המוסלמי ולא בכיבוש של 67'. ובכל זאת, בדיווח על טבח הר נוף חזרו הכתבים על כך שמדובר ב"שכונה שקטה הרחוקה ממוקדי הסכסוך בעיר". לא מעטים הדגישו את מיקומה במערב הבירה, כאילו שיש הבדל בין דם יהודי בצד הזה או האחר של הקו הירוק. כאילו שלדאעש וממשיכיהם הירושלמים משנה אם הנ"צ לשחיטה היתה לפני חמישים שנה בריבונות ירדנית כן או לא.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מי שחושב ש־350 מיליון המוסלמים המקיפים אותנו במזה"ת עושים חשבון איפה עצרו הצבאות במלחמת השחרור, חי בסרט. מאז שים סוף נסגר על פרעה ומרכבותיו, משאת הלב של שכנינו היא לראות אותנו צפים על הים. זה לא משנה אם נוותר, ניסוג, נרקוד, או נחתום בעט כחול על הסכם מדיני. וזה לא משנה אם בית הכנסת נמצא בהר נוף, באיתמר או בבלגיה.
וכמו לפני 70 שנה נפגשים צוררים שונים מעל גופת היהודי: אז זה היה שיתוף הפעולה בין אדולף היטלר למופתי הירושלמי, היום אלו צלבי קרס שמרוססים בירושלים ובגליל (זו כבר תופעה של ממש). אנטישמים אירופאים מרימים ראש, משספי גרונות מוסלמים עומדים על סף בתינו, סיני הפכה לאפגניסטן. ומה מעניין אותנו? אישורי בנייה בשכונת רמות!
בגרמניה כבר עשו סלקציה בשבוע שעבר: הופעתה של להקת הילדים החרדית "הקינדרלך" בארמון הנשיאות הגרמני כמעט בוטלה כשהמארגנים גילו שכתובת המגורים של שניים מהילדים היא מעבר לקו הירוק. הגרמנים ביקשו ששני המתנחלים הקטנים לא יופיעו. הישראלים התחמקו. לבסוף הושגה פשרה: הגרמנים לא ישאלו למקומות המגורים, והיהודים לא יענו. טוב שלא בדקו מי נימול.
מייד עם איסוף הדם בבית הכנסת קראו הקולות המרכזיים בשמאל לחלוקת ירושלים. אין לי שום עניין בג'בל מוכאבר. מבחינתי קן הצרעות הזה נמצא בסין. השאלה היא אסטרטגיה. הסיפור הוא לא הם, אלא אנחנו: אנחנו בורחים מכל מקום שיש בו טרור. זה טריק שעובד בכל פעם והערבים ממשיכים. גוש קטיף, רצועת הביטחון בלבנון, יהודה ושומרון, ירושלים.
ההיגיון של מצדדי חלוקת העיר, אלו שחולמים על חומת ברלין מבטון בלב בירת ישראל, אומר שאם יהיו מהומות בגליל - ניפרד מהן לשלום בגליל. ואם יהיו התפרעויות בנגב - נוותר על הנגב. זה מסכן אותנו לא רק בגלל שזה מנתק אותנו מהארץ שלנו, ששייכת לנו בפשטות, אלא גם כי זו תפיסה מעוותת של החיים, של התמודדות עם בעיות.
מה כן? ריבונות. משטרה. כוחות ביטחון. ג'בל מוכאבר היא לא כפר פלשתיני, אלא שכונה בירושלים שנמצאת בין השכונות ארמון הנציב, תלפיות מזרח ונוף ציון. לפחות תשעה רוצחים פסיכופתים גדלו בשכונה הזאת. אם יש בעיה של שלטון החוק בשכונת מאה שערים - הפתרון יהיה למסור את מאה שערים לריבונות אוטונומית? השתגענו?
אם עבריינים ישתלטו על נתניה, נקים חומה ונחליט שהיא חלק מקפריסין? בוודאי שלא. כוחות טרור השתלטו על ירושלים והדרך לטפל בהם עוברת דרך החלת ריבונות, לא להפך.
הקמת חומה בין ארמון הנציב לג'בל מוכאבר, שתי שכונות ירושלמיות עם רצף אורבני, תקים קיני טרור גדולים יותר עם ביטחון עצמי גבוה יותר. מי שבורח מהטרור הטרור רודף אחריו. מי שעוקר את הטרור מרוויח שקט ל־40 שנה. חומה בירושלים תצמיח מאחוריה שנאה גדולה יותר.
אם תהיה חלילה חלוקה כזאת, שתסיג את העיר יובל אחורנית, ערביי מזרח העיר כבר לא יחצו את הכביש בהליכה רגלית, אלא במנהרות תופת אל בתי ספר וגני ילדים בהסתננות מחבלים, מטעני צד ושיגור רקטות לעבר מוזיאון ישראל. חלוקת ירושלים תביא את עזה וג'נין לבירת ישראל. לא תודה.
רישיון להגנה עצמית
זה כמה שנים מפעיל המשרד לביטחון הפנים מדיניות של צמצום כלי הנשק שנמצאים בידי האזרחים. האנרגיה מושקעת דווקא בבעלי רישיון ולא בנשק הלא חוקי בריכוזים הערביים בישראל. עשרות אלפי כלי נשק לא חוקיים שמוחזקים על ידי עבריינים ומחבלים לא זוכים לאיזון על ידי כלים ברישיון בידי אזרחים אחראיים. הנתונים מלמדים ששימוש לא חוקי בנשק ברישיון הוא אחוז זעום מכלל אירועי שימוש בנשק חם.
מערכת חידוש הרישיונות בקריסה. מי שמחזיק נשק שנים - לא יכול להחליף לנשק אחר. מי שרישיון הנשק שלו פג לא מצליח לחדש את הרישיון בגלל ביורוקרטיה. מתנחלים שהפרצוף שלהם לא מספיק יפה לא מקבלים אישור לחידוש רישיון או שנשקם נשלל מהם בלי הסברים. על הנייר, כל אדם זכאי להחזיק בנשק אם אין סיבה מיוחדת לאסור עליו. בפועל, מי שזכאי לרישיון הוא רק מי שיוכיח שיש לו עילה. אין צורך להסביר את העילה כשבית כנסת מדמם מחזיר אותך לחברון של 1929.
שוב המתנחלים אשמים?
יום שני, פרק של הסידרה "פולישוק". הגיבור מתלבט בין שני פרויקטים להשקיע בהם כסף: 50 מיליון שקלים להרחבת מערת המכפלה והקמת אנדרטה עם מזרקה של דם לברוך לב־זהב (גולדשטיין) או מפעל במצפה רמון, 30 מיליון שקלים, שיספק 1,200 מקומות עבודה. שוב ההסתה: המתנחלים האלימים חיים על חשבון עיירות הפיתוח. שֶקֶר עם זקן. ועד כמה שאני זוכרת, מזרקה כזאת קיימת באיראן לזכר לוחמיה נגד עיראק.
יממה אחר כך מבוצע טבח ברוטאלי במתפללים במקום קדוש. על עשירית מזה שהיו מבצעים יהודים במוסלמים, העולם המוסלמי היה רועש כולו. והנה תגובת הקיצוניים מהצד שלנו לשחיטה. הרב זלמן מלמד, מחשובי רבני יש"ע וראש ישיבת בית אל, שלח מכתב לתלמידיו. הוא לא התכוון שזה ייצא לתקשורת. אני חושבת שימחל לי על פרסום הדברים כאן.
"אני מבקש מכם, תלמידים חביבים, להפנות את כל סערת הנפש, את כל הכאב והזעם לאפיקים נכונים. להרבות בשקידת התורה ובמעשים טובים... להתגבר על הכעס והעלבון ולתת לכוחות הביטחון לעשות את מלאכתם... אם ידוע לכם שיש בני נוער, חברים ממקומות אחרים, שלבם חם והם עלולים לצאת למעשים של תגובה על דעת עצמם, אנא, עצרו בעדם. יש לכוון את המאמץ להסברה את צדקת דרכנו, ולא בהתלהמות. הקדוש ברוך הוא ינקום את נקמת דם עבדיו השפוך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו