צה"ל והשב"כ: ככה לא בונים אמון | ישראל היום

צה"ל והשב"כ: ככה לא בונים אמון

ההתגוששות התקשורתית בין ראשי השב"כ לבין ראשי הצבא בעניין התרעה על מלחמה בקיץ האחרון מחזירה אותי אל התקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים. לא היתה מלחמה מתוחקרת כמותה. בתקופה של מעט יותר משנה וחצי לפני שפרצה הגיעו התרעות על בוא המלחמה. פעמיים הסתיים העניין בתרגיל צבאי גדול של סוריה ומצרים ובגיוס מילואים של צה"ל. בפעם השלישית זה קרה. מה למדים מכך, ומה ערכו של מידע מודיעיני אשר יכול להשתנות בן־לילה? התשובה אינה אנליטית ובוודאי לא צבועה בצבע אחד מובהק.

ההבדל בין התקופות הוא בכך שיש המצטערים שלא נשאלו השאלות על ידי התקשורת בזמן אמת ושכולם נשבו ב"קונספציה" הידועה. כיום רבים הם ערוצי התקשורת, התחרות רבה והפיתוי עוד יותר. הבחישה בעניין ההתרעות לגבי כוונת חמאס ועיתוי המלחמה לא פוסקת, ואין איש אשר מחדלי המודיעין ממלחמת יום הכיפורים לא ברקע עשייתו ותפקודו כיום. שהרי מדוע אישר ראש השב"כ לאיש מספר 3 בארגון, אחרי שהלה השתחרר, להטיח דברים כה חמורים בראשי הצבא מעל במה נחשבת כתוכניתה של אילנה דיין? ועוד, נושא ההתרעה נדון כמה פעמים בוועדות משנה של חוץ וביטחון, שזהו המקום הראוי יותר, אז מה עלה בראשו של ראש השב"כ?

אי אפשר לשלול על הסף עניינים הקשורים ביוקרה של מוסד, יהא זה הצבא או השב"כ, מפני שבני אדם עוסקים בדיני נפשות ולא מכונות. כלומר, אם יורם כהן חושב שנעשה עוול לארגון שהוא העומד בראשו, דהיינו סיפק התרעות חמות בזמן אמת והצבא לא התייחס, וכך גם במערכת הפוליטית הציבורית חושבים, הרי יש צדק מסוים במהלך שנקט. וכאן נכנס שיקול גבוה יותר שהיה חייב להיות, ולא הובא בחשבון. מספר 3, יהא כבודו אשר יהא, הוא מחוץ למערכת. המרחק בין ראש השב"כ לראש הממשלה מסתכם בכיסא לכל היותר, וכי לא היה ראוי להעביר את טענותיו ישירות לראש הממשלה?

עכשיו, משהדברים יצאו החוצה, מתבהרים הדברים יותר ויותר. לא היתה התרעה על מלחמה, כך לפי הרישומים, כך לפי הכתובים וכך מתורה שבעל פה. ראש השב"כ הלך צעד אחד גדול מדי על מנת לקבל אשראי לפעילות השב"כ, אשר נמנעה ממנו כטענתו. את חמאס וחיזבאללה זה לא מעניין. צוק איתן החל ללא קשר להתרעות שהיו או לא היו. מלחמת לבנון השנייה אף היא התפתחה, ולא היתה פרי יוזמה ותכנון. הצבא יוצא ניזוק אף שהצדק בעניין זה בצד שלו.

טעם מר של חילופי האשמות נותר כבר בשלב זה של העימות. התערבותו של רה"מ לא תעלים את המאבקים בין צה"ל לבין השב"כ. מוטב היה אילו לא נשלח בכיר בשב"כ אל התקשורת. עימותים מעין אלה מקומם לאור זרקורים אחרים, בוודאי לא באולפני טלוויזיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו