המדינה האיסלאמית (דאעש) הופכת לתופעה, המעצבת תודעת איום מתפשט בשלושה מעגלים: המקומי, האזורי והבינלאומי. ברמה המקומית, היא נתפשת כאיום קיומי עבור תושבי צפון סוריה, בעיקר בני המיעוט הכורדי, ועבור תושבי האזורים בצפון מזרח עיראק. ברמה האזורית, אנו עדים להצטרפות ארגוני ג'יהאד לארגון האם, שלו נשבעו אמונים. ואילו ברמה הבינלאומית, אנו נחשפים להתרחבות תופעת המתנדבים ממדינות שונות ובכללן מדינות מערביות.
הקואליציה הבינלאומית מעצימה את תודעת האיום ואת המדינה האיסלאמית, אך בה בעת פעולותיה לא יכולות לחסל את האיום. לדאעש אין רצף טריטוריאלי וגם לא גבולות והיא נוכחת ב"איים" במרחב יבשתי עצום. לוחמיה נעים ממקום אחד למשנהו ובכל מקום שאליו הם מגיעים, הם מפגינים את רצחנותם הברוטלית, המשמשת בידיהם אמצעי יעיל להטלת מורא על האוכלוסייה המקומית ולגיוס מתנדבים נוספים ו"לשכנוע" ארגונים מקומיים להצטרף אליה. כמו כן, משכילה דאעש לנצל היטב את הרשתות החברתיות והמדיה התקשורתית.
העובדה שלדאעש מצטרפים ארגונים במרחבים אחרים במזרח התיכון, כמו בסיני או אפילו נציגות קיקיונית ברצועת עזה, מטרידה ועלולה להעצים את האיום גם על ישראל, בוודאי בתרחיש שבו תתבסס גם בדרום סוריה. מה, אם כן, יכול להקטין את חומרת האיום? חשוב להבין שבין הארגונים השונים הנמנים עם הג'יהאד העולמי יש הבדלים, לפעמים אפילו משמעותיים. אלו ישבשו בעתיד לבוא את הקוהרנטיות של המדינה האיסלאמית וברוב המקרים, כאשר ארגון מסוים מצטרף לדאעש, מתפצל ממנו ארגון חדש, המתנגד להצטרפות. מעבר לכך, יכולת ההתפשטות שלה מוגבלת מאוד. שורה של מחסומים עומדים בפני התפשטותה: טורקיה בצפון, סוריה של אסד במערב, עיראק השיעית וסעודיה בדרום וכך גם ירדן.
בתוך המציאות הסבוכה הזו, מבליחה אולי אפשרות שיש בה כדי להצר צעדי המדינה האיסלאמית ובלימת ניסיונות התפשטותה ואפילו החלשתה. הקמת מדינה כורדית בצפון עיראק וסוריה, חיבור בין האוטונומיה הכורדית בצפון עיראק לבין ריכוזי הכורדים בצפון מערב סוריה, עשוי להפוך למכשול של ממש. עצם הקמתו של מכשול זה בדמות מדינה כורדית, יוכל להתפרש כביטוי של צדק היסטורי למיעוט אתני־לאומי גדול ומדוכא, בעל ברית טבעי של המערב ובכלל זה ישראל.
אולי מתוך מצוקת הכורדים בצפון סוריה יכולה לצמוח תקווה חדשה לאזור. הקמת מדינה כורדית עשויה להוביל גם לשינוי מבני־פוליטי בארכיטקטורה האזורית הישנה והמתפוררת. לא מן הנמנע שהקמת מדינה כורדית תוביל למבנה פוליטי־לאומי פדרטיבי או אחר, שיביא לידי ביטוי היגיון חלופי, המבוסס על מדינות לאום אתניות במקום מדינות לאום מלאכותיות, הכופות אחדות ואתוס לא מוסכם על קבוצות אתניות יריבות.
רה"מ נתניהו תמך פומבית בהקמת מדינה כורדית עצמאית. ייתכן ובשלה העת להצטרפות מנהיגים אחרים בעולם לקריאה זו. אולי שינוי בארכיטקטורה המדינתית האזורית יוכל גם להצמיח סוג חדש של שיתופי פעולה, משטר ביטחון אזורי ובעיקר יותר ביטחון ושלווה לאזור השרוי במצוקה של ממש.
הכותב הוא מרצה בכיר באוניברסיטת אריאל וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומיטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו