אין דבר יותר אישי מאשר קעקוע על גוף האדם. מדובר, אם תרצו, בחוויה האינטימית ביותר הקיימת. יש כאלו המקעקעים חיות אהובות, שמות של בני או בנות זוג, ציורים מופשטים. ויש כאלו שקיעקעו את דמותו של גואל רצון - על גופן ובנפשן.
היום, רגע אחרי שנשפט לשלושים שנות מאסר ובזמן שרוב נשותיו שרויות בעיצומו של תהליך שיקום פסיכולוגי כדי לטפל בעומקי הפגיעה בנפש שלהן, אפשר לומר גם כי הקעקוע של גואל רצון הוא אות קלון על החברה שלנו. נכון, הרופאים עושים כל שהם יכולים כדי לנסות ולהוריד בהליכים פלסטיים את הדמות המתועבת כל כך, אבל בסוף תישאר לכל אחת מהן צלקת, והצלקת הזו מדממת בפני החברה הישראלית. אותה חברה שלא יכלה לעצור את גואל רצון בזמן אמת, אולי בגלל שלא ממש רצתה לעצור אותו.
"הנשים שלו רצו להיות איתו", טרחו לומר לנו אנשיו של מנהיג הכת מעל כל במה אפשרית, אבל למרבה הצער, אף אחד לא שיער בנפשו את עומקי שטיפת המוח שאותן נשים עברו.
המעשים הקשים של הכת של גואל רצון היו ידועים לכל הרשויות במשך שנים ארוכות, אבל עד כמה שזה נשמע מוזר - בישראל אין כיום שום חוק לטיפול בכתות. מי שקורא היטב את הכרעת הדין של גואל רצון מבין שהמעשים שבהם הוא הואשם ושבגינם הוא נכנס לכלא לשנים ארוכות, אינם קשורים להיותו מנהיג העומד בראש כת אכזרית.
במדינה מתוקנת גואל רצון לא היה זכאי לראות עוד אור יום, במדינה מתוקנת כל כספו היה הולך לטובת הנשים שבהן פגע, במדינה מתוקנת לא היה עובר זמן כה רב עד הפסקת פעילות הכת. לפחות עכשיו, כך אני מאמינה, אנחנו בדרך לתיקון.
• • •
עם הקראת גזר הדין הוכח מעל לכל ספק האיום הבלתי נתפס הנובע מהכתות השונות. אני לא מדברת על המימד הפיזי (הכאות ועבירות מין איומות) וגם לא על המימד הכספי (הכת מעבירה אליה את כל כספו של הקורבן) אלא על הניצול הנפשי והמלחמה הפסיכולוגית שגורמת לנשים צעירות לקעקע על גופן את דמותו של מנהיג הכת.
מחר כולכם תשכחו את גואל רצון, הוא ייכנס לכלא לשלושים שנה ואתם תמשיכו להתעסק בעניינים שלכם. בשירי הפסטיגל, ביוקר המחיה שרק עולה פה, בהתנצחויות הפוליטיות בכנסת ובממשלה, במשבר הדיור ובברלין שנראית לחלקנו כמו אי של שפיות.
אני לא מאשימה אתכם, כולכם הזדעזעתם מהמעשים האיומים של גואל רצון, מהעבדות שבה היו שרויות נשותיו, מהמעשים האיומים שאותם כפה עליהן, כולכם דיברתם על הנושאים האלו - אבל בכם הוא לא ממש פגע.
רק הפעם, אני מפצירה בכם לא לשכוח את מה שעולל רצון לעשרות נשים, שהן אלו שימשיכו לחיות עם הנזק שאותו חולל לגופן ולנפשן. על מנת שמשהו פה ישתנה, מדינת ישראל חייבת לקדם חוק נגד קיום כתות הרסניות, כדי שבפעם הבאה נוכל לזהות ולעצור את הגידול הממאיר הזה בזמן.
הכותבת היא מנכ"לית המרכז הישראלי לנפגעי כתות