למה כדאי לקרוא ספרים

אני מכיר את המבט - העיניים משוטטות אחר נקודת אחיזה ברצפה, עד שלבסוף אוזרות אומץ ומוגבהות בחשש. ואז מגיעה ההודאה: אני לא קורא ספרים. כלומר, כן, אני קורא ספרים, אבל עכשיו, כלומר בשנים האחרונות - עם כל העבודה, והמיילים, והילדים, והפילאטיס, והעייפות - למי יש זמן?

זה קורה לטובי בנינו ובנותינו. נשים וגברים בעלי תואר ראשון ושני, אנשי שיחה מרתקים, שנסחפו למירוץ הטכנולוגי ולקלחת המולטי־טסקינג של העולם החדש, ושכחו את הספרים בבוידעם של העולם הישן. הם מבטיחים לעצמם בחופשה הבאה, אבל מגלים שאחרי שני עמודים העין פוזלת לסמארטפון; שהשקיעה אל הקריאה דורשת הלך רוח; שיש דבר כזה כושר קריאה. תשאלו את שרת התרבות של צרפת, פלור פלרין, שהודתה כי תחת נטל העבודה לא קראה ספר זה שנתיים, ואף לא אחד מ־30 ספריו של חתן פרס נובל הטרי לספרות, פטריק מודיאנו, שכל צרפת חוגגת את זכייתו בימים אלה.

האספסוף התרבותי בצרפת - אספסוף איכותי למדי, יש לומר - כבר דורש את ראשה של פלרין (טוב שהגיליוטינה יצאה משימוש). אך מחשבה עמוקה יותר תבהיר כי יש להעריך את כנותה של השרה: הודאתה משקפת היטב מציאות תרבותית מביכה. בעטייה של מציאות זו אנשים משכילים מגלים עניין בספרים, אך מתקשים מאוד בפרקטיקה של פעולת הקריאה המתמשכת, שאינה מתיישבת עם חוקי המיידיות של ההווה. מי יכול מאיתנו, הישראלים, להתמסר כיום לפסקאות ארוכות ברומן של יעקב שבתאי, או לרבדים הרבים בשיר של אבות ישורון - כשברקע הווטסאפ מתריע ללא רחמים ועל המסך הפיד מתעדכן בכל שתי שניות?

מסתבר שזה אפשרי. כה הרחקנו לכת באורחות חיינו, עד שהקריאה הפכה לאקט חתרני. בחור השרוע על ספסל בתחנת הרכבת כשהוא שקוע ברומן עב כרס הוא נוף חריג בסביבה הסלולרית. המצב האבסורדי הזה מלמד כי הרגרסיה הטכנולוגית בוא תבוא: כמו הטבעונות, גם הקריאה תקבל אט־אט אפיל של אורח חיים בריא, תזונה נכונה לנפש. לא רחוק היום ואנשים יתנתקו, רחמנא ליצלן, מהאון־ליין, ויקדישו שעה ושעתיים לספר טוב. זה יקרה, כי הוא שאמרנו: אנשים רוצים ספרים, הקריאה היא הבעיה, והבושה בהודאה, למזלנו, עדיין קיימת.   

עד הגאולה, עלינו להילחם במציאות ולפנות מרחב לפרקטיקה הניאנדרתלית של קריאה ארוכת נשימה של ספר. מתוך שלא לשמה יבוא לשמה. חלון הראווה הספרותי הוא אינסופי, וברוח הימים הדיגיטליים הוא חינם, כמעט, לכל דורש. לא צריך לאמץ הרגלי קריאה - צריך קריאה. אמיתית, מתעקשת, כזו שמודעת לעצמה ולחשיבותה כלפי חיים אנושיים. "יש פשעים גדולים יותר משריפת ספרים; אחד מהם הוא לא לקרוא אותם", אמר פעם הסופר האמריקני ריי ברדבורי. לא צריך להיות שר תרבות כדי להרהר בדבריו.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו